קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אחד הדברים הבסיסיים ביהדות, להבדיל מכל מיני אומות שלא כל כך שמרו על זה, היה עניין הניקיון. אני חושב, אדוני היושב-ראש, שגם באסלאם רוחצים ידיים תמיד לפני תפילה.
כמה לעגו על המקוואות, על הניקיון, על נטילת הידיים וכל ההקפדות האלה, כך שאף אחד לא היה צריך ללמד אותנו מה החשיבות של ניקיון. אני זוכר שכשב-2003 הגעתי לכנסת, הגיע אליי מישהו משמורות הטבע וביקש ממני: איך אפשר שהציבור החרדי ידע להעריך את הטבע ואת הגנים. אמרתי לו מדרש שהיום הוא מאוד מאוד נפוץ בכל הפרסומים שלהם: הקדוש ברוך הוא לקח את האדם הראשון והראה לו את כל הדברים היפים ואמר לו: בניתי לך עולם מאוד מאוד יפה עם עצים, נהרות מים וזה, ראה שלא תקלקל את עולמי. כך שאני לא מזלזל בדת הסביבה ובאיכות הסביבה ובדברים האלה.
אבל אני עושה השוואות. אני מכבד את – אני קורא לזה "דת הסביבה". למה? כי פעם הסביבה הייתה שניקיון זה דבר חשוב מאוד. היום שמעתי פה חבר כנסת חדש שסיפר כמה הוא משקיע. אתה, נכון?
כמה הוא השקיע – הקים את אדם טבע ודין. הוא ממש דיבר יפה מאוד על החשיבות שלא נקלקל את עולמו של הקדוש ברוך הוא. יפה. אבל כאשר מדובר בדת שאתם מאמינים בה – ואני מכבד אותה – אני חושב לעצמי איך אתם מקבלים את הלגיטימיות של כפייה דתית בדת שלי, למשל. אם הקדוש ברוך הוא נתן לנו מתנה טובה, שבת שמה, אז כל אחד יגיד: סליחה, אני מאוד מכבד את השבת, כפי שאני רוצה. אתה לא תקבע לי איך. לעומת זאת, בחוקי איכות הסביבה מגבילים, מגבילים ומגבילים. אני רוצה לומר לכם שהופעתי פעם בתקשורת עם אדם חילוני מאוד, אנטי-דתי, והוא, מסכן, עמד קפוא בקור באיזה פרוזדור חיצוני בבניין כי הוא רצה לעשן ואז יצא החוק שאסור לעשן בפנים. אמרתי לו – אני לא אגיד את שמו, כי הוא כבר לא חי: תגיד לי, אם אני הייתי בא ואומר לך שהתורה אוסרת לעשן בפנים, מה היית אומר לי? "כפייה דתית. אתה תכפה עליי? אתה לא רוצה, אל תעשן" – ואתה עומד פה ורועד. הוא אמר: אתה יודע מה, אתה צודק. אני לא יודע למה אני עומד פה בחוץ. כפו עליי שאני צריך לעמוד בחוץ. כל המעשנים נרדפים.
אותו דבר היינו בקורונה. בקורונה נרדפו אנשים כי הלכו להתפלל בבתי כנסת ובשכונות חרדיות – הכול בשם הבריאות; סגרים על שכונות חרדיות, שלא עושים עכשיו בבנימינה ובמודיעין; מכות של שוטרים, עד שהמשטרה הבינה כבר שזה לא תפקיד של המשטרה לטפל באנשים; השפלת נשים קשישות וילדות צעירות על זה שהמסכה לא כיסתה את האף, לא את הפה; היו קללות נמרצות של אנשים באוטובוסים: למה אתם לא שומרים על חוקי הקורונה? סליחה, אני מכבד את דת הקורונה, אבל למה אתם לא מבינים שיש לי גם עניינים דתיים ואתם לא מבינים בשום אופן למה?
לא זו בלבד אלא שהייתה שופטת עליונה, לפני הרבה שנים, שקבעה שכל שיקול דתי בשיקוליה של המדינה הוא שיקול פסול, ומדובר במדינה שנקראת מדינה יהודית, ונלחמים בכל העולם נגד אנטישמים שאומרים שאין זכות לקיומה של מדינה יהודית. המדינה צריכה להיות מדינת כל אזרחיה כמו כל המדינות הדמוקרטיות. געוואלד, מדינה יהודית. רק שכשאני רוצה לעשות שיקול דתי של הדת היהודית במדינה היהודית – לא לכפות על מוסלמים, אדוני היושב-ראש; מדובר על יהודים, כן? הרי בכל חוקי השבת מצוין במפורש שאדם שיום השבתון שלו זה יום שישי, זכותו לקבל את יום השבתון ביום שישי.
אבל רוצים לעקור את הכול בעניין הזה – שבשבת יהיו אוטובוסים, נגד התורה, ולא תהיה הדת היהודית כדת הסביבה. ואני אומר לך עוד פעם היום: אנחנו נלחמים שתהיה תחבורה ציבורית בשישה ימי המעשה ואף אחד לא שומע לקולנו; לשבת הם רוצים תחבורה. ללמדך, אדוני היושב-ראש, שכל הדיבורים האלה בשם הדתות והערכים והמוסר וכל הדברים האלה הם שקר וכזב.
כשכדאי להם, הם רוצים לכפות על כולם. כשהם לא רוצים, הם צועקים נגד כפייה. אני נגד הצביעות הזאת. תודה רבה.
612 מילים של ישראל אייכלר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.