ציון יום בנושא מגפת הבדידות

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, מירב היקרה שבאמת, כדרך חיים, לא משאירה אף אחד לבד, תודה לכל הדוברים והדוברות על הדברים היפים.

"אדם זקן מצליח לעורר יראת כבוד רק אם הוא מגן על כבודו, אם הוא ממשיך לשמור על זכויותיו, אם אינו משתעבד לאיש", כתב קיקרו ב"קאטו הזקן". ומהו כבודו, מהם זכויותיו, מהי אותה חירות מפני השתעבדות? זוהי תחושת המשמעות, החיים בקהילה, הידיעה שאנו חלק ממשהו וחשובים עבור מישהו.

קשה היא הבדידות לאדם, ולאדם הזקן היא קשה שבעתיים; היא פוגעת בבריאות הנפש, בבריאות הגוף. בימי שגרה רבע מאוכלוסיית האזרחים הוותיקים בישראל חווה קשיים רגשיים ותחושת בדידות חברתית. בתקופת הקורונה, בשל הצורך להגן על המבוגרים מפני הנגיף, התעצמה התופעה והחריפה: כשליש מבני ובנות ה-65 ומעלה דיווחו על תחושת בדידות בתקופת הקורונה, ובחברה הערבית שיעורי הבדידות גבוהים אף יותר.

מה מפיג בדידות? אני מניח שהרבה דברים, אבל בין השאר, כמובן, מגורים עם משפחה, ביקורים של קרובי משפחה – עידית נתנה כמה דוגמאות קטנות ופשוטות – קשר עם אנשים, קשר ברשתות החברתיות; משהו שלא משאיר אותך לבד.

את היום הזה, יום מיוחד בנושא בדידות, יזמה חברת הכנסת והשרה לשעבר מירב כהן, אז תודה לך, מירב. חשיבותו לא רק בהעלאת המודעות לנושא אלא גם בהתגייסות לטיפול בו. ועכשיו תשובתו של מיכאל מפרטת את הפעולות שנעשו עכשיו, שיש חשד מסוים שאת התחלת בהן.

באגף לאזרחים ותיקים במשרד לשוויון חברתי, שניתן לי כפיקדון – כך מיכאל אומר – מקדמים בשנים האחרונות מענים שונים לסוגיית הבדידות. כך, מרכזי ההכוונה והצמיחה לאזרחים ותיקים מסייעים לאדם הפורש מעבודתו להיערך לתקופת החיים החדשה. ישנם שבעה מרכזים כאלה ברשויות המקומיות, ואחד נוסף, על-רשותי, בחברה הערבית. בימים אלה יצאו המשרד ואשל-ג'וינט ישראל בקול קורא להרחבתם ל-12 רשויות נוספות. כך גם המיזמים "נעים בשלישי", "מיזם שמחה", "שלישי בשלייקס" – עידית הזכירה את אורי, זכרו לברכה, אז זו הזדמנות טובה להזכיר אותו שוב – ו"שלישי בטבע", שנועדו לעודד אזרחים ותיקים לצאת מהבית, לעשות ספורט, לטייל ולצרוך תרבות.

ישנם פרויקטים בין-דוריים, מבתי הספר, דרך תנועות הנוער, עבור בשירות הלאומי ועד האוניברסיטאות, שמחברים בין הדורות, מאפשרים לבני הדור הצעיר לזכות בניסיונם של המבוגרים ומעניקים לאזרחים הוותיקים קשר משמעותי. המשרד היום מפעיל כ-700 מלגות בשגרה, ובימים אלו הורחבה העשייה בצל הקורונה בכ-2,250 מלגות נוספות, הניתנות לסטודנטים הנותנים מענה לבדידות באמצעות כניסה לבתי האזרחים הוותיקים, שיחות טלפון ומפגשים פרונטליים ואף באמצעות הזום. מתוך כלל המלגות, כ-1,000 הן במגזר הערבי, וכל סטודנט במלגה פוגש שני אזרחים ותיקים באופן קבוע על פני חצי שנה.

נוסף על כך יש מענים כלכליים מיידיים וכלליים, כמו המוקד לאזרחים ותיקים; בימי השיא בתקופת הקורונה הגיע המשרד לכ-400 פניות ביום של אזרחים ותיקים שביקשו פעילות להפגת הבדידות. כיום המשרד עומד על בין 70 ל-80 פניות ליום. היית עמוסה באותה תקופה, מירב, אה?

סך הכול, מתוך סדר גודל של כ-220,000 שאלונים מלאים שהמוקד לאזרחים ותיקים ביצע במסגרת מיפוי הצרכים למבוגרים לבחינת אוריינות טכנולוגית, הפגת בדידות, מצב בריאותי, מצב תעסוקתי ושאיפות ללמידה, כ-13,000 פניות היו בנושא הפגת בדידות. פניות הללו הופנו לחפ"ק שהוקם במהלך הקורונה ונתן מענה לאזרחים בתוך 48 שעות באמצעות עמותות רבות בכל הקשור להנגשת מזון, תרופות לפתח ביתם ומתן סיוע בשימושים טכנולוגיים לצד מענה נפשי והפגת בדידות ככל שנדרש. כלל התוכניות הללו הן חלק מהתוכנית הלאומית למלחמה בבדידות, שתוקצבה בכ-115 מיליון שקלים. דרך ארוכה עוד לפנינו ותוכניות רבות תצאנה לפועל בקרוב: התנדבות של אזרחים ותיקים, פיתוח והרחבת המענים לליווי ותמיכה רגשית, הקמה וניהול של קהילות משולבות.

לכל ואחת ואחד מאיתנו אורבת הזקנה מעבר לפינה. "מה כי תלין עליה, על זקנתך", כתב חיים גורי, "היא, בינתיים, הדרך היחידה לאריכות ימיך". אבל זקנה אין משמעותה, חלילה, מוות, ואין הכרח שתהיה משמעותה סבל וקושי. אין סיבה שהחיים לאחר הפרישה ייראו אחרת משנראו לפניה – מלאים, עשירים, ממלאים. זו חובתנו, גם כלפי עצמנו.

בנימה אישית אני אגיד שכשניהלתי בית ספר – אז הזכירו פה שבדידות היא מחלה של המאה ה-21, והיא לא רק של מבוגרים – תמיד התלמידים שלי, כשהיו להם קשיים, היו אומרים: אתה לא תבין את זה אף פעם. אמרתי: אני לא באמת אבין, אי-אפשר להבין כאב של מישהו אחר, אבל במה אני מבין? בלא להשאיר אף אחד לבד. אני חושב שאם את הדבר הזה נדע – אם זה דרך הטלפונים שעידית הזכירה, דרך הפעולות של גלעד, וכמובן, דרך כל מה שמירב עשתה, ואני מאמין שבעוד שבוע היא תחזור לעשות במקומות האלה – אז לפחות בזה אנחנו מבינים, בלא להשאיר מישהו לבד. תודה רבה.