קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כמה מילים לפני הנושא שלשמו התכנסנו. תם עידן. תם עידן "הסחטנות החרדית"; תם עידן "הממשלה נכנעה לחרדים". זהו זה, זה נגמר. תם עידן. לא משנה אם הממשלה הנרקמת תקום בסוף, או הלוואי שלא תקום. זה נגמר. תם עידן.
התרגלנו שעל החרדים מותר לומר הכול. שכל דרישה הכי לגיטימית שלהם היא סחטנות, וכל הישג הכי קטן שלהם – שלנו – הוא כניעה של הממשלה. הקמת הממשלה המסתמנת בנויה מאל"ף ועד ת"ו על סחטנות וכניעה. אין שום היגיון דמוקרטי שאדם שמחזיק בכוחו בשישה מנדטים בלבד יקבל את התפקיד החשוב של ראש הממשלה. אם בכוונתו, כמו שהוא אומר, למנוע בחירות חמישיות בכל מחיר, אדרבה – שיצטרף לממשלה בראשותו של חבר הכנסת יאיר לפיד. בפעם האחרונה שבדקתי, 17 מנדטים זה כמעט פי שלושה משישה מנדטים. ההיגיון היחיד הוא סחטנות וכניעה.
אבל עכשיו – שקט. צו השעה הוא לשתוק. החלפת השלטון, ולכן עכשיו – שקט.
עשרות שנים הרגילו אותנו שאם המפלגות החרדיות מציגות איזושהי דרישה שהולמת את כוחן וזכותן הדמוקרטיות, מדובר בכניעה לחרדים. ננסה לדמיין דרישה של מפלגת יהדות התורה שמבקשת לעצמה את תיק האוצר לחבר הכנסת משה גפני ואת ראשות ועדת הכספים לחבר הכנסת יעקב ליצמן. תעצמו עיניים ותנסו לדמיין איך מהדורות החדשות היו נפתחות פה, כיצד היה השיח על אודות שוד הקופה הציבורית בידי החרדים הסחטנים ועל עקירת מהותה של הכנסת בפיקוח על עבודת הממשלה.
מפלגת ישראל ביתנו קיבלה בבחירות האחרונות שבעה מנדטים בלבד, אבל כדי לבצע מהלכים, כלשונו של יושב-ראש המפלגה, הם דורשים בלעדיות על קופת המדינה. ובתקשורת – דממה. צו השעה הוא החלפת השלטון, והכול עובר בשקט.
אבל דבר אחד טוב היא הביאה עוד לפני שהיא קמה: תם עידן. תם עידן "הסחטנות החרדית". אל תנסו שוב להנדס לנו את התודעה על הדרישות הפוליטיות הצנועות שלנו.
אדוני היושב-ראש, רק עוד מילה אחת. הדיון המיוחד הזה מתקיים תחת הכותרת של ציון יום מגפת הבדידות בישראל. אני רוצה לשבח ולהעלות על נס את התנהגות המופת של החברה בישראל. אני לא מכיר בסביבה הקרובה לי זקן או זקנה, בודד או בודדה, שלא זוכים לביקור חם, לתמיכה ולהתעניינות מהשכנים וממעגלים נוספים בקהילה, גם כשאין שום קרבה משפחתית ביניהם. ברור שהאחריות שלנו כמחוקקים למצוא פתרונות לבעיה היא גדולה, אבל ביום הזה ראוי גם לציין לשבח את הזכות הגדולה של האזרחים. תודה רבה.
367 מילים של אליהו ברוכי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.