דילוג לתוכן
כנסת לכולם
הכנסת ה־25 · ישיבה 402 · 9 ביוני 2026

הצעת חוק יום לציון מורשת יהדות מרוקו, לעליית יהודי מרוקו לישראל ולהנצחת זכרם של הנספים בדרך לישראל, התשפ"ו–2026

משה אבוטבול · ש"ס

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום אנו מעבירים הצעת חוק לציון מורשת יהדות מרוקו, על עלייתם של יהודי מרוקו לישראל, וכן להנצחת זכרם של הנספים בדרך לישראל. חוק של חברי הטוב חבר הכנסת הרב ינון אזולאי, השם יחייהו וישמרהו, יושב-ראש סיעת ש"ס בכנסת.

החוק דורש שביום זה הקבוע בלוח, כ"ג בטבת, שבו טבעה ספינת אגוז שבאה ממרוקו לישראל, ובה היו 40 יהודים שביקשו לעלות לארץ ישראל, לארץ הקודש – ביום זה ייערך דיון קבוע בכנסת, וכן ייערכו כנסים ופעילויות חינוכיות וערכיות במוסדות החינוך, בכנסת ובכל ארץ ישראל.

אכן, יש בחוק חשוב זה תשובת המשקל על מה שלצערנו ניסו ופעלו בעבר לניתוק מורשת יהדות ספרד ומרוקו מבין כל העולים החדשים שבאו לארץ ישראל. שם, אז, חשבו שיצליחו חלילה לנתק את השורשים ולבנות עם חדש, נטול שורשים ומורשת ומסורת, לשכוח מהדת והיהדות הישנה הצרופה. לצערנו, הרבה מאותם אוצרות גדולים של ספרי תורה, ספרי לימוד, תכשיטים ועוד ועוד נבזזו וכבר לא נמצאים. לכן חייבים אנו להביא חזרה לתודעת אותם ילדי המשפחות בני מרוקו, ולשאר העם, ללמד ולספר להם מי היו אבותיהם ואבות-אבותיהם – אותם דיינים, רבנים, משוררים, ראשי ישיבות וקהילות, שעליהם נשענים אנו, על פסקיהם המלומדים והתורניים, ואת שיריהם הקדושים אנו שרים בהילולות ובשמחות. גדולי עולם, משפחות מפוארות, נצר משפחות אבו חצירא, זכותן תגן עלינו אמן, ועוד. אין כיום שם של משפחה של מישהו שאין מאחוריו שובל של דיינים ורבנים – זה יכול להיות אלמליח, בוזגלו, אבוטבול, דרעי, אזולאי, מלול, ביטון, אלחרר, אלחדד, ואחרי כל שם ישנה מורשת מפוארת.

אני שמח לסיים ולקרוא את שירו של צדיק וגדול בשם הרב שלמה אביטבול, שאני שמח שאנחנו גם כן משורשיו, שהוא חיבר את השיר הנפלא, שבאמת היום הפך להיות נחלת הכלל: יפה ותמה תורת תמימה הנעימה / מי יוכל להעמיק בסודך, סוד אלוהים חיים // אור זיו זוהרך בוער תוך קרבי / תמיד ידרשו אותך רבים, חוקים ומצוות טובים / את כל ליבות מלהיבים, נאהבים וגם נשגבים / וכפטיש יפוצץ סלעים והרים / חן דדייך ירבו בכל עת תורת אמת / מפיך אנו חיים, מיין סוד אלוקים חיים. ועוד בתים נוספים. ונזכה, בעזרת השם, שהחוק הזה יעורר את כולם לשוב לאותם שורשים, להחזיר עטרה ליושנה. תודה.

340 מילים של משה אבוטבול. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.