קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אולי מישהו יודע אם חבר הכנסת דרעי, שהלך לבקר בכלא 10 את אותם תוקפים פורעים שתקפו את המשנה לנשיא בית המשפט העליון – אחרי שהוא ביקר אותם, הוא עשה הפסקת קפה לפני שהוא נסע לקבינט או בלי הפסקת קפה כשהוא נסע לקבינט?
זה בסבבה. טוב, זאת טעות שלי. הם היו רק משתמטים, כאלה שלא מתגייסים לצבא.
ביום רביעי הקרוב, הממשלה – שמעתי פה נאומים חוצבי להבות על ממשלת הימין – יעלה חוק-יסוד: לימוד תורה, שמי שיושב בישיבה ולומד דינו לעניין הזכויות כדין חייל משוחרר. לעניין החובות – סיפור אחר לגמרי, אין חובות. וזה יעלה ביום רביעי הזה, וממשלת הימין על מלא, המשתמטים על מלא, עם דרעי בראשם, גולדקנופ וכו', יעלו ויגידו כמה החוק הזה חשוב, והקואליציה הזו, שמתיימרת להיות פטריוטית, מתיימרת להיות פטריוטית – כנראה תצביע בעד. אם זה לא מספיק, יש מחר הכנה לקריאה ראשונה של חוק המעונות, שאמור לעשות מעקף ולייצר עוול בפני אלה שלא עושים דבר ולתת להם הכול. זו הממשלה הזו.
והיום אנחנו נמצאים פה, באודיטוריום היפהפה הזה עם הכיסאות הירוקים – חזרנו לכאן, המקום הזה ממוגן. לא רק המקום הזה ממוגן, גם ועדת המדע והטכנולוגיה ממוגנת, שנוכל לשבת בדיון החסינות של טלי גוטליב, כי לא מספיקים הטילים של הרעל שהיא הפיצה על ראשינו משעה 10:00 עד השעה 14:00 בשם הזכות לטעון לחסינות. איבדנו את זה לגמרי. מה הקשר בין עולם הטיעונים המופרך, המופרע, הקונספירטיבי, הרעלני שהיה, של טלי גוטליב, לבין טיעונים בנושא החסינות? כלום. ואף אחד לא עוצר ואומר: עד כאן. הרי אומרים לנו שזה דיון מעין משפטי, ולכן חברי הכנסת צריכים לפחות 50%. אני, בטעות של רגע, אמרתי למנהלת הסיעה: אני אבוא לשם. נגזר עליי לשבת לפחות 50%, לשמוע את הרפש הזה בכנסת ישראל.
אז אני מנסה לחשוב מי אשם יותר בזה שישבתי שם היום. אני אגיד לכם, הכיסאות הירוקים האלה – אנחנו נמצאים פה היום כי יש טילים על מדינת ישראל, ויש מלחמה בלבנון ובעזה, ושום דבר לא נגמר. אבל אין חשוב מזה, מלוחמי ישראל – שמעתי את הנאום המתבכיין של טלי גוטליב. איך היא בכלל מעיזה לדבר על משפחות שכולות? מה הקשר בין זה למה שהיא עשתה כאן? היא סיכנה חיים של לוחם שב"כ. נקודה; והיא עבריינית. נקודה; וצריך להסיר לה את החסינות. נקודה. אבל כנראה לא יסירו לה את החסינות, כי יש להם רוב. בהצלחה לכולנו.
376 מילים של יואב סגלוביץ'. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.