קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. בשבוע שעבר, יום רביעי, נעשה מעשה נבלה בפרלמנט הישראלי. אין לי מילה קשה אחרת, ואני לא חוזר בי. נבחר מבקר מדינה בחטא. לא, אינני מכיר את השופט אלרון, לא הייתי חבר שלו, הופעתי כמה וכמה פעמים בפניו, זה הכול. בסיבוב הראשון נבחר כבוד השופט אלרון, 60:57. נהדר. שמונה חברי קואליציה אמיצים שראו בבחירה של עו"ד ראבילו, עורך הדין של משפחת נתניהו, ראו בזה טעם לפגם, ראו בזה לא נכון. והינה, ראש הממשלה משנס מותניים, מזמן אליו. ראיתי את המצעד הזה אל חדרו פה בכנסת ישראל, כולם צועדים שמאל–ימין, הוא נוזף בהם. ומוציאים הוראה: תצלמו את עצמכם בווידאו. לא רוצה להגיד, כי אין לי איתו שום עניין, דובר הליכוד – לא הייתה הוראה כזו. אז למה הם צילמו?
ראש הממשלה נקט מהלך פלילי לחלוטין, סחיטה. הוא פשוט סחט את חברי הכנסת, סחיטה באיומים. אין לך בושה? מהלך בחירתו של עורך הדין המשפחתי נולד בחטא. אם אתה מכבד את עצמך, תפרוש. אנחנו לא נסכים ולא נשלים עם הבחירה שלך. ושר המשפטים, שאך לפני כמה חודשים השופט אלרון היה המועמד שלו לנשיא בית המשפט העליון, הפך עורו ולא בחר בו, לא פצה פה. לא ייאמן. ככה זה עבר מתחת לרדאר שלנו, של התקשורת. הבחירה הזו נולדה בחטא, יצאה לדרך בחטא. לא נשלים איתה. גם אם חס וחלילה זה יעבור בבג"ץ, אנחנו לא נשתף איתך פעולה.
ויותר מכך. משפט אחרון. ראש הממשלה מגזים ואומר: במידה שחברי האופוזיציה לא ישתפו פעולה עם ועדת החקירה הנוראית הזאת, ועדת חקירה ממשלתית מטעם – פחדנים, פחדנים, פשוט פחדנים - -
259 מילים של מיקי לוי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.