קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
הורים שכולים יקרים, כל ההורים שדיברו איתי בשעתיים האחרונות, תודה רבה לכם, תודה לכל אחד שמתקשר ואומר. תודה רבה לכם. אתם הכוח שלי, אתם הרוח שלי. הקולות האלה, הזמזומים האלה על איזו תיאוריה אני מפיצה או לא מפיצה, דפי המסרים ההזויים של מפלגת אין עתיד, שלא תהיה כאן בכנסת הבאה בדיוק בגלל זה – וחבל, כי יש שם כמה חבר'ה מעולים, חבל – כל הרעשים האלה, הרעשים התבוסתניים האלה, שלא מסוגלים להסתכל למציאות בעיניים, זה לא אני. זה גם לא אתם, ששילמתם מחיר ביקר לכם מכול, כי גם אתם וגם אני יודעים ש-7,000 מחבלים לא פורצים את גבולות ישראל באין מפריע.
כמעט שלוש שנים חיכיתי לדיון הזה בוועדת הכנסת. כמעט שלוש שנים. ארבע שעות היום אתם הקשבתם, ראיתם. מדברים פה על מה אנחנו עושים, איך היה דיון, אין דיון. מה לעשות, החוק קובע: תוך 30 ימים צריך לקבוע שיש לי חסינות או אין לי. אי-אפשר להאריך את המועד הזה, מה לעשות, זה המצב בחוק. בעוד עשרה ימים נגמר הזמן. מחר יש עוד דיון. צריך להביא את זה גם למליאת הכנסת. זה המצב.
משפחות שכולות יקרות, משפחות של חיילינו הגיבורים שהגיעו לדרום ב-7 באוקטובר וחיכו שעות, שעות, לאווירייה. אנחנו קוראים להם והם לא באים; קוראים להם והם לא באים. אני באה ממשפחה של לוחמים שמסתערת לאש. יש לנו חיילים אדירים. מנסים לומר פה שאני יוצאת נגד הצבא. אני כבר אחרי זה. אנחנו כבר שנים אחרי זה, אתם כבר יודעים את זה. ברוך השם, ברוך השם שהעם הזה גיבור, והעם הזה חכם, והעם הזה נבון, והעם הזה מחובר לצדקת הדרך. ומי אני אל מולכם חוץ מלהיות השופר שלכם?
וזה מה שעשיתי היום, בצניעות רבה, עבורכם, עבורכם, עבור העם האדיר הזה שלנו. מחבלים לא נכנסים לרצוח ככה את הבנים והבנות שלו, ככה. חיילים, לא להתקרב לגדר – ציטטתי היום בסרטון את דבריו של הסמג"ד הגיבור: לא להתקרב לבורמה עד 09:00. הם אפילו לא יודעים את מי הם מצטטים. עומד פה חבר כנסת, הוא לא יודע שהלוחם שאמר את זה הוא ברוך השם חי, הוא לא מנוח, ברוך השם. לא ייאמן. זה ציטוט שהוצא מתוכנית עובדה, לא ממני, תוכנית טלוויזיה, משודרת בפריים טיים. איפה אתם חיים, תגידו לי? חברי הכנסת, איפה אתם חיים? באמת, אין לי מה לומר.
אני יושבת היום בוועדת הכנסת. החשיבות של החסינות היא כל כך אדירה. הרי מה אתם לא מבינים? גלעד קריב חשוד בחשיפת פרוטוקולים מוועדת החוץ והביטחון. הראיות חותכות וסוגרות. אז מה? אז אני רוצה שיעמידו אותו לדין? אם זה היה בא לפתחי פה, הייתי אומרת: הוא עשה דבר נוראי, אבל מה לעשות, זה במסגרת החסינות שלו. חשב, ושיקול הדעת שלו הוביל אותו לחשוף את הדברים, הלך, ציטט מילה במילה. לא, אני יכולה להגיד על זה שזה גרוע ביותר, אבל שום השכל שלי חזק משום השכל שלו או להפך? איפה אנחנו נמצאים? איפה? יושבים מולי אנשים בוועדה ממפלגת יש עתיד עם אותם מסרים. אותם מסרים.
לא, זה לא קשור לעדנה קרנבל, וזה לא קשור לקונספירציות. זה קשור לעובדה ומסקנה. 7,000 מחבלים לא פורצים את גבולות ישראל באין מפריע, זה – 1. אמרו שלא יהיה צבא, לא יום הדין ולא יהיה חיל אוויר – הבטיחו וקיימו.
דם נרצחנו מחייב אותי לעשייתי. ותודה למשפחות השכולות.
תודה על התמיכה. תודה לקולות החזקים האלה שמדייקים את כולנו – לצדקת דרכי, דרכנו, עוצמתנו כמדינה וכעם.
522 מילים של טלי גוטליב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.