תוכנית הפקעת הקרקעות של החברה הבדואית בנגב

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, שוב חזרנו לאודיטוריום - - -

שוב חזרנו לאודיטוריום עם הכיסאות הירוקים.

כן. שוב מיליוני אזרחים ישראלים התעוררו הבוקר, במלאת שנתיים וחצי למלחמת התקומה המפוארת, התעוררו לפנות בוקר ולקחו את ילדיהם אל המקלטים.

אני שואל אותך, אדוני היושב-ראש: מאיפה יש לממשלה הזו את החוצפה להמשיך ולהשמיע דברי רהב, דברי יוהרה, על אופן ניהולה של המלחמה הזאת? שנתיים וחצי עברו מאז 7 באוקטובר. שנתיים וחצי של מלחמה, ומדינת ישראל נמצאת באחד מרגעי השפל האסטרטגיים שלה – רגעי השפל האסטרטגיים. עמדתי על הדוכן בשבוע שעבר, ואמרתי ששני הנשיאים האמריקאים אמרו Don't, אלא שביידן אמר Don't לאיראן ולחיזבאללה, ואילו הנשיא טראמפ אומר Don't גם היום לממשלת ישראל ולצה"ל.

עכשיו, אנחנו לא מאמינים בחרחור מלחמה מתמיד; אנחנו מאמינים שעת מלחמה ועת שלום. אנחנו מאמינים שממשלה אחראית פותחת חזית, אבל גם פועלת לסיים חזית כאשר למהלכים הצבאיים מתלווים מהלכים מדיניים. לכן אנחנו לא עסוקים בלדרבן את הממשלה ואת צה"ל לפעילות צבאית ללא הפסק, אבל אנחנו כן שואלים כיצד הגענו למצב שבו ידיו של צה"ל כבולות בהגנה על אזרחי המדינה, וההחלטות לא מתקבלות על ידי הממשלה בירושלים, אלא על ידי הממשל האמריקאי בוושינגטון.

כיצד ממשלה שכל היום מטרטרת את הציבור הישראלי בשם משילות מדומיינת, כיצד הממשלה הזו הביאה אותנו אל המצב שבו צה"ל תוקף מפקדה ריקה בדאחייה, האיראנים מרשים לעצמם לשגר טילים בליסטיים לעבר רוב שטחה של מדינת ישראל – וידיו של צה"ל בסופו של דבר כבולות? זאת ממשלה של משילות? זאת ממשלה של מלחמת תקומה? זאת ממשלה של עוצמה?

ממשלה של פחדנים, ממשלה של חסרי חוליות, ממשלה שלא ראויה להמשיך ולשלוט כאן עוד דקה אחת.