תוכנית הפקעת הקרקעות של החברה הבדואית בנגב

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אין לימודים בבית הספר היסודי בתל עראד כבר כמה ימים, אדוני השר, עוד לפני המלחמה, כי אי-אפשר ללמוד כשבית הספר הופך למרכז קליטה למשפחות חסרות בית. ברגע זה יש ביישוב 300 פליטים, פליטים ביישוב שלהם, שנאלצים לחיות בבית הספר. זו המציאות בימים האחרונים בתל עראד, כשהמדינה מאלצת עשרות אזרחים להרוס את הבתים שלהם במו ידם, כי אחרת הם יאבדו לא רק את הבתים, אלא גם את רכושם.

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני כמה ימים ביקשה רשות הנגב וגם רמ"י מהתושבים – אילצה אותם, בעצם אילצה אותם – להרוס את הבתים שלהם. אנחנו מדברים על כמעט 300 נפשות ביישוב תל עראד, אדוני השר, ועכשיו הם נמצאים בבית הספר היסודי תל עראד. האנשים האלה חסרי בית. כאשר נבחרת ממשלה, היא אמורה לתת שירות לכלל האזרחים, לא להפקיר אותם. אנחנו מדברים על אזרחי המדינה, שעכשיו חסרי אונים מול ממשלה שמתנכרת להם, שלא מסייעת להם, לא עוזרת להם. ואנחנו נמצאים במציאות עגומה בנגב למרות כל הפניות גם לדרג המקצועי וגם לדרג המדיני כולל ראש הממשלה, לסייע לחברה הבדואית בנגב – אבל אטומים.

הרשויות נותנות לשיקלי להוביל מהלך בנגב, יישור קו, למרות ששיקלי לא שוחח עם אף ראש רשות בנגב, לא עם ההנהגה הבדואית בנגב ולא עם בעלי הקרקעות, שיש להם זכויות היסטוריות על הקרקע שלהם. הוא הגיע לפני שבוע, השיק את התוכנית שלו בנגב, ועכשיו הוא מצפה מהבדואים לנהל איתו שיח לגבי התוכנית שלו, אבל מי, איזה שר מביא תוכנית לפני הבחירות, בחודש-חודשיים? העסק הזה לא רציני. שיקלי מנסה להתרומם גם בפריימריז של הליכוד על חשבון הבדואים בנגב.

אני רוצה להגיד לכם שאנחנו מצפים שהשרים בממשלה יהיו רציניים כלפי אזרחי המדינה, כלפי האזרחים הבדואים בנגב. מגיעים לנגב, מכינים תוכניות לאזרחים של המדינה, ורוצים לצופף את הבדואים בכמה שפחות קרקע. העסק הזה לא הולך, רבותיי, לבדואים יש תרבות. אנחנו רוצים לפחות שאנשים שגרים בכפרים הלא-מוכרים, המדינה תכיר באופי החיים שלהם, אופי חיים חקלאי-כפרי. אנחנו מדברים על זה רבות, מנסים לשכנע את כולם כאן – ומגיעה ממשלה שלא רוצה לשמוע את העניין הזה.

גם יובל תורג'מן בנגב מכיר את המציאות בנגב, אבל לא מעביר את זה לממשלה, מנסה לעשות מה שהשר רוצה. רבותיי, יש אוכלוסייה בנגב, האוכלוסייה הבדואית בנגב מונה מעל 350,000 אזרחים, תושבים, אזרחי המדינה. ולכן, אנחנו רוצים פתרונות, אנחנו לא רוצים ששרים יגיעו לנגב, ישיקו תוכניות בלי פורום ראשי הרשויות, בלי ההנהגה הבדואית בנגב, בלי האזרחים הבדואים בנגב. אי-אפשר לעשות את זה. דבר שעושים אותו יותר מפעם אחת ולא מצליח – לא יצליח. אנחנו אומרים לכם שידנו מושטת לפתרונות, לשיח, אבל אתם מובילים אותנו למקומות אחרים.

ולכן, אדוני היושב-ראש, מה שקורה היום בתל עראד מצריך התערבות דחופה של הממשלה, התערבות ישירה מול האזרחים שלה, על מנת להציל את המצב, להציל את הכפרים בנגב ולתת אופק לאזרחי המדינה. אני שוב חוזר על המילה הזאת ועל המשפט הזה כמה פעמים: אזרחי המדינה, רבותיי – המדינה צריכה לשרת את כלל האזרחים, ולא לשרת 60%-70% מכלל אזרחי המדינה. המדינה והעסק הזה לא רציניים.

בתקופה האחרונה אנחנו עדים גם לגל הריסות בנגב, גל הריסות בתל עראד, ביישוב קסר א-סיר, במקומות אחרים. היום בברטעה למרות הירי הרקטי המשיכה המדינה להרוס, לא מתחשבת באזרחים. לפני כמה ימים גם בכאבול – הריסות על ימין ועל שמאל, בצפון ובדרום. המדינה לא מתחשבת באזרחים שלה, וזה חבל. אני רוצה להגיד בצורה ברורה ובצורה כנה: יש שרים שבאמת משרתים את האזרחים, גם הערבים וגם היהודים, מסתכלים על האזרחים בצורה רחבה, בצורה אחרת, אבל חלק מסתכלים כל הזמן, במשך ארבע שנים, אדוני היושב-ראש, רק על פריימריז, וזה עצוב. ככה הממשלה לא אמורה להתנהל.

הדבר השני – אנחנו מדברים כל הזמן – דיברנו גם בעבר, וביקשנו, לא רק דיברנו – ביקשנו, הגשנו מסמכים, מכתבים, גם ללשכת ראש הממשלה וגם לכולם בעניין מיגון בנגב. אין מיגון בכפרים הלא-מוכרים בנגב – נמצא כאן השר שאחראי לתיק הנגב והגליל – ואני יודע שיש ניסיון, ומשתדלים להכניס מיגון בנגב.

כן, ציינתי את זה, יש שרים שבאמת מסייעים, ולכן חשוב מאוד - - -

לא, חשוב לי להגיד את האמת. לא הכול פוליטיקה, יש דברים שבהם מדובר בחיי אזרחים, ולכן חשוב מאוד - - -

אין ספק.

צודק, אדוני היושב-ראש. האינטרס שלי באמת להביא בשורה לתושבי תל עראד, בשורה לתושבי הנגב. רבותיי, אנחנו מוכנים לשבת ולשוחח עם כל הגורמים בממשלה ולהביא לפתרון הסוגיה של הנגב. אני מגיע לכאן ומסביר את הסוגיה של הבדואים, מסביר את העניין של אופי חקלאי, שכאן בממשלה, הגורמים הממשלתיים, לא מבינים את זה. אני מגיע לכאן ומסביר את זה. אני רוצה פתרון לבדואים, פתרון פעם אחת ולתמיד. אנחנו מוכנים לשיח, אבל לצערנו, אנחנו נתקלים לפעמים בשרים שלא רוצים לתת פתרונות. דיבר כאן היושב-ראש על כך שבתקופה שלו ניסה להביא פתרונות גם בעניין הפשיעה בחברה הערבית – אנחנו מבינים את זה, אנחנו יודעים את זה, ואנחנו מעריכים את זה.

ולכן, ההסתכלות שלנו גם כחברי כנסת ערבים – אנחנו לא מסתכלים רק על החברה שלנו, החברה הערבית, אנחנו מסתכלים על הכלל, על כלל האזרחים. אני חושב שזה צריך להיות אינטרס של כל הפוליטיקאים כאן בכנסת, של כל השרים וגם של הממשלה. אני רוצה שגם חלק מהשרים וחלק מחברי הכנסת – בגדר המלצה – ייסעו ליישוב תל עראד, יראו את המציאות שם, איך אנשים שהרסו את הבתים שלהם עברו לגור במוסד חינוכי, בבית ספר, ועכשיו אין להם קורת גג.

כמו התושבים של תל עראד יש תושבים אחרים שאין להם בתים, גם בערערה בנגב, משפחת אל-ע'ול, וגם ביישוב א-סיר, אום אל-חיראן, הרבה יישובים בנגב – לאלפי אזרחים אין בתים, רבותיי. יכול להיות שבממשלה הזאת לא נגיע לזה, אבל בממשלה הבאה, גם אם תהיה ממשלה מכאן או מכאן, שיסתכלו על כלל האזרחים. זאת הדרישה שלנו.

ברשותך, אדוני היושב-ראש, בהצעת אי-האמון הזאת אני גם רוצה להגיד כמה דברים לאזרחים הערבים באותו עניין שדיברתי עליו (נושא דברים בשפה בערבית, להלן תרגומם:). תודה רבה.