קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אדוני, יש פדיחה ויש פדיחה של עידית סילמן, שזה a whole different scale of פדיחות, מה לעשות. מאחר שעידית סילמן מפירה את החובה החוקית שלה לפרסם את הנתונים של מימוש התוכנית להפחתת זיהום האוויר – היא לא מפרסמת נתונים – ארגון מגמה ירוקה נאלץ לפנות בבקשה לפי חוק חופש המידע ולקבל נתונים מהמשרד להגנת הסביבה על התוכנית להפחתת זיהום אוויר, על כמה המשרד עושה כדי להיאבק בזיהום האוויר, במזהמים, בפורעי החוק הסביבתיים. המשרד להגנת הסביבה שלח לארגון מגמה ירוקה את הנתונים הבאים: במהלך כהונתה של עידית סילמן חלה ירידה של 83% בהגשת כתבי אישום נגד מזהמים בגין עבירות סביבתיות. בהתאם למידע שנמסר לארגון מגמה ירוקה על ידי המשרד להגנת הסביבה, חלה גם ירידה של 61% בתיקי החקירה שהועברו לטיפול הלשכה המשפטית של המשרד להגנת הסביבה.
ואז עיתונאית ידיעות אחרונות אילנה קוריאל פרסמה את זה בידיעות אחרונות, ועידית סילמן מיהרה לכתוב: פייק ניוז, זה לא נכון. זה לא נכון כי המשרד להגנת הסביבה מסר מידע כוזב, או זה לא נכון כי אני לא יודע למה. ואז שאלתי עידית סילמן את השאלה הזאת: האם באמת המשרד שיקר או האם את לא עושה את העבודה שלך? אז היא אמרה לי שארגון מגמה ירוקה זה ארגון מגמה רעה, ואז היא אמרה שזה ארגון רדיקלי במסווה של דואג לסביבה, ואז היא אמרה שאילנה פנתה דקה לפני כניסת השבת ולא הותירה לדובר המשרד שהות לענות. כניסת שבת ביום שישי ב-11:00, אדוני?
קצת אחרי. אז כנראה שהיה לדובר המשרד יותר מדקה לענות, כי כניסת שבת היא לא בשעה 11:00, שזה המועד שבו פנה אל הדובר של המשרד להגנת הסביבה. אז הפייק הוא לא של ארגון מגמה ירוקה וגם לא של ידיעות אחרונות, הפייק הוא של עידית סילמן, או לא פייק – פשוט האמת העצובה שסילמן פשוט לא עושה את העבודה שלה.
היא לא עושה את העבודה שלה לאורך כל השנים האחרונות, וזה בא לידי ביטוי בנטישה המונית של כל גורמי המקצוע במשרד להגנת הסביבה. אין כמעט אנשי מקצוע ברמה של ראשי האגפים, סמנכ"לים, מנכ"לים – כולם נטשו את הסביבה של עידית סילמן. חקיקה ירוקה נתקעה, היא לא עוברת – לא חוק האקלים, לא חוק פסולת בניין. אין חקיקה ירוקה. יש חקיקה שפוגעת בסביבה על הראש של סילמן, אבל חקיקה שמגינה על הסביבה – לא ולא. ארגוני הסביבה הוחלשו במשמרת שלה, והתוצאה הנוראה היא ש-5,500 איש מתים מוקדם יותר בישראל מזיהום אוויר כל שנה.
סילמן, כמו כל ממשל פופוליסטי אחר ברחבי העולם – כמו כל ממשל פופוליסטי ולאומני, אם אני יכול להוסיף – הוא נכשל בכול, ואז מוצא אשמים במצב. סילמן מאשימה את התקשורת, את הפצ"רית, את היועמ"שית, את סגנית הפצ"ר, את מי לא? את ארגוני הסביבה, את השמאל הרדיקלי. אבל זאת שיטת העבודה: ראשית כול לפרק את מוסדות השלטון, כמו שהיא פירקה את המשרד להגנת הסביבה, להשחית את השירות הציבורי, כמו שסילמן עשתה כשהיא מינתה מנכ"ל להגנת סביבה שאין לו שום קשר לא להגנת הסביבה, לא לזיהום אוויר, לא לניהול של משרד ממשלתי בסדר גודל כזה. לאחר מכן, אחרי שני השלבים האלה, יש קריסה מובנת מאליה בתחום הרלוונטי – בתחום של הגנת הסביבה, במקרה של סילמן – ואז, אחרי שהכול קורס ונכשל, אתה מציג, אם אתה שר פופוליסט, את הכישלון כעדות לכך שחברו נגדך. במקרה של סילמן ארגוני הסביבה חברו נגדה יחד עם רדיקלים והדיפ-סטייט בשביל להכשיל אותה מלבצע את תפקידה.
אז זה לא שסילמן לא עושה את העבודה שלה – לא מגישה כתבי אישום נגד עבריינים סביבתיים, לא מטילה עיצומים כספיים על אלו שמזהמים את האוויר שאנחנו נושמים. לא, לא. זה ידיעות אחרונות יחד עם ארגון מגמה ירוקה, ארגון סביבתי שעושה עבודת קודש בהגנת הסביבה שלנו.
הם מכשילים אותה. לא חלילה היעדר היכולת האישית שלה והעובדה שהיא פוליטיקאית מושחתת.
אבל אולי משפט אחרון, אדוני, רק משפט אחרון, כי אתה האזנת לי ברוב קשב. זה כל כך עצוב, אדוני, כי במקום לקחת אחריות על הכישלונות, זריקת האחריות וההתפרקות ממנה עולה בחיי אדם – במקרה הזה, תג המחיר הוא 5,500 איש כל שנה מזיהום אוויר, וזה מחיר שהוא בלתי נסבל. תודה רבה.
639 מילים של יוראי להב הרצנו. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.