תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, פשוט לא להאמין איך חזרנו אחורה בזמן. ממש כמו שלאורך שנים התרגלנו לירי לעוטף עזה ולשדרות, ממש כמו שהתרגלנו לניסיונות הפיגועים האין-סופיים ביהודה ושומרון, עכשיו המציאות הבלתי-נסבלת והבלתי-נתפסת בצפון הופכת לשגרה, שגרה ארורה. אזעקות בלתי פוסקות בשל חדירות כטב"מים, תמונות של ילדים מסתתרים מתחת לשולחנות בכיתה ומתכופפים בלי מרחב מוגן בשטח הפתוח, רחפני נפץ שמתפוצצים על חיילים בדרום לבנון, והנורא מכל – עוד ועוד הותר לפרסום ומשפחות שחרב עליהן עולמן.
ובמה מתעסקים אצלנו? בפריסת רשתות, במציאת פתרונות טכניים להתמודדות עם רחפנים סטייל אוקראינה, או בדרישות פופוליסטיות לגביית תג מחיר מחיזבאללה, כמו ההצהרה שנשמעה היום, שעל כל רחפן נפץ ייפלו עשרה בניינים בדאחייה בביירות. בדיוק מה שמכונה שיח 6 באוקטובר, בדיוק הקונספציות המרדימות של ערב מתקפת שמחת תורה.
במי מדובר? בארגון טרור שתקפנו, ריסקנו וחיסלנו את כל שדרת הפיקוד שלו ואלפים רבים ממחבליו. אנחנו אומרים לעצמנו: כנראה שזה לא הספיק להחזיר את ההרתעה. כשהעיניים פקוחות, כשהשכל ישר וכשאתה מחובר לזהות שלך, אז אתה לא מתבלבל מול אויב שכזה, אדוני היושב-ראש. כשיש לך אויב ששואף להשמיד אותך ושמנסה בכל דרך, ולפעמים גם מצליח, לרצוח את חייליך ואזרחיך, אז אתה לא מנסה רק לפגוע נקודתית ביכולות הפגיעה שלו ולא מסתפק בלאיים עליו בגביית תג מחיר. אתה דואג שהוא לא יוכל לממש שום דבר מהמאוויים הרצחניים שלו, ואתה פועל ללא הפסקה וללא הפסקת אש מדומה כדי להשמיד ולכלות אותו מעל פני האדמה.
ראש הממשלה אמר בזמנו שלראש ממשלה בישראל חייבת להיות יכולת אחת, והיא להיות מסוגל להגיד לנשיא האמריקאי: לא. אדוני ראש הממשלה, אם לא עכשיו, אימתי? עד מתי חיילינו ימשיכו להיות כברווזים במטווח? עד מתי הורים תושבי הצפון הגיבורים יצטרכו לחיות במציאות הבלתי-נתפסת הזאת? עד מתי ילדים בגבול הצפון ימשיכו להיות בני ערובה בידי הארורים הללו מחיזבאללה, וזאת תוך כדי כותרת מדומה "הפסקת אש"? אש ללא הפסקה. אדוני ראש הממשלה, עם כל הכבוד לידידות עם הנשיא טראמפ ולמחויבות כלפיו, המחויבות שלנו לתושבי הצפון ולילדיהם והמחויבות שלנו לחיילינו גדולה הרבה יותר. תודה רבה.
314 מילים של אבי מעוז. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.