קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, בסוף השבוע ביקרתי את סוהיל מלחם, ראש מועצת ג'דיידה-מכר, שנורה על ידי רוצח, פושע, עבריין, עם הסגן שלו. ושאלתי אותו – אחרי שסיפר לי את הסיפור שלו, איך פגעו בו, איך ירו בו מטווח אפס, כמעט עשרה מטרים מרחק ממנו, איך לא הצליח לברוח – שאלתי אותו: המשטרה הגיעה? חקרה אותך? שאלה אותך? הוא אומר לי לא. שאלתי אותו: הגיע השר לביטחון לאומי – למרות שלא השארתם לא ביטחון ולא לאומי, ואני אגע בנקודה הזאת – מישהו מטעם המשרד? מישהו מהממשלה? לא.
ראש רשות הוא סמל שלטון. יש את השלטון המרכזי, יש את השלטון המקומי. ראש רשות זה לא בן אדם פרטי. ראש הרשות מסמל את השלטון של מדינת ישראל, את הריבונות של מדינת ישראל, את הריבון. עבריינים מעיזים להגיע עשרה מטרים ממנו, לירות עליו, לפצוע אותו קשה מאוד, כמעט להרוג אותו, הוא והסגן שלו, וכאילו כלום לא קרה במדינת ישראל. כלום לא קרה במדינת ישראל. כשאתה מדבר על איבוד משילות, זה איבוד משילות. זה איבוד משילות. וכשהממשלה לא מתעניינת במה שקורה עם השלטון המקומי, זה אומר שאין כבר שלטון מרכזי, כי השלטון המרכזי הוא האחראי על השלטון המקומי, והוא צריך להתעניין בו, במה שקורה איתו. ואני בטוח שאתה מסכים עם כל מילה שאני אומר. ואני אומר לך, הפספוס הגדול שלכם כממשלה, מעבר לכל איבוד הביטחון שיש לנו – עם איראן עדיין לא סגרנו, אין הכרעה; עם חיזבאללה אין הכרעה, כל יום אתה מבקר פצוע, כל יום אתה שומע על עוד הרוג; בעזה לא סיימנו, עוד 35,000 מחבלים מסתובבים שם – אבל בביטחון הפנים בתוך מדינת ישראל, כשילד לא יכול לצאת מהבית, כשאימא מפחדת לשלוח את הבן שלה לשחק בגן ליד הבית, כשבן אדם הולך לפתוח את העסק שלו, מפחד שמישהו יחכה לו שם, וכשבעל עסק שעובד כל היום צריך לשלם פרוטקשן למישהו כי המדינה לא נותנת לו את השמירה, כשאתה מדבר על 114 נרצחים מתחילת השנה, אני אומר לך, אין ביטחון פנים במדינת ישראל, ולא משנה איזה משרד תקראו לו. איבדנו את ביטחון הפנים שלנו.
ולממשלה כזאת אין זכות יום אחד להתקיים, כי לאזרחי ישראל אין ביטחון, אין להם משילות. ואתה יושב ושומע שרים אומרים: אין שיתוף פעולה של האזרחים הערבים. מה זה נותן לך? איזה מסקנה זה נותן לך? למה האזרח הערבי לא משתף פעולה עם הממסד, עם המשטרה? למה מי שיש לו מצלמה הולך לפרק אותה כמה שיותר מהר? למה? כי הוא מפחד. כי משפחות הפשע וארגוני הפשע יותר חזקים מהמדינה, מהשלטון, מהממשלה, מהמשטרה. בשביל זה הוא מפחד. איך הוא ישתף פעולה איתכם?
סיפרו לי רק היום שמישהו הגיש תלונה, נתן שמות והגיע למשטרה. אחרי שלושה ימים – נרצח; שלושה ימים לקח להם לרצוח אותו. אחרי שהוא שיתף פעולה, אף אחד לא ישתף פעולה, אף אחד לא יבוא, כי אתם חלשים. אתם חלשים, וצריך מישהו חזק שיתפוס את המשרד הזה, מישהו שיודע מה צריך לעשות, לא טיקטוק וסרטונים – דברים מעשיים, מישהו שיהיה בשטח. אתה יודע מה? הגעה של שר הטיקטוק, אם הוא היה מגיע לזירה – אבל הוא מפחד להגיע לזירות – של הרצח בג'דידה-מכר, לזירה אחת של רצח, ורק שואל את המשטרה איך הם מתקדמים בחקירה, ולמוחרת רק מתקשר, מדבר עם מפקד התחנה ושואל אותו: מה קורה שם? איך אתה מתקדם בחקירה? יש עצורים? אין עצורים?
אבל זה לא מעניין אותו. בעצם, זה לא מעניין את הממשלה. לא שמעתי את ראש הממשלה אחרי ירי – לא בראש רשות אחד; היה בעראבה, היה בג'דידה-מכר ניסיון לרצוח את ראש הרשות ואת הסגן שלו, בטובא-זנגריה, ראש הרשות. לא שמעתי את ראש הממשלה יוצא ומדבר על הנושא הזה, כי הנושא הזה לא מעניין אותו, זה לא מביא לו קולות. בדקתי את כל הטיקטוק של בן גביר, לראות, בפייסבוק שלו, אם הוא מדבר בכלל על הפשיעה בחברה הערבית, אילו פתרונות יש לו ומה הוא עושה. כלום. חוץ מהצגה לא ראיתי שום דבר.
אבל אני אומר לך, בממשלה הבאה אנחנו נעשה סדר. אנחנו נשתלט על הפשיעה. וניתן לעשות את זה; עשינו את זה בעבר גם כישראל ביתנו. כשהיה לנו את המשרד לביטחון פנים, מספר הרציחות היה פחות מ-70 נרצחים. היום אנחנו בחודש מאי, 25 במאי – 114 נרצחים מתחילת השנה, ואם נמשיך בקצב הזה, נעבור את ה-250 נרצחים. אני מאמין שנעבור את ה-250 עם הממשלה הזאת, כי זה לא מעניין את הממשלה הזאת.
הייתי רוצה פעם אחת – אני חושב שאתה שר בממשלת ישראל. אני לא יודע כמה דיונים קיימתם על הפשיעה ועל הרציחות שמשתוללות בחברה הערבית. האם ראש הממשלה, שהוא יושב-ראש ועדת השרים למיגור האלימות – כמה פעמים הוא כינס את הוועדה שלו? ועם שיתוף הפעולה שלו עם החברה הערבית בנושא הזה. זה לא יכול להיות שראש ממשלה ושר יתנתק בכלל מהשטח. לא יכול להיות דבר כזה.
אבל אני אומר לך, יש לנו משטרה טובה, וצריך לתת לה את כל הכלים. יש לנו שוטרים שמסכנים את החיים שלהם. כמו שהחיילים שלנו עכשיו מסכנים את החיים שלהם בעזה ובלבנון, גם השוטרים במדינת ישראל מסכנים את החיים שלהם. כשאתה מטפל בירי כל היום אתה מסכן את החיים שלך. אבל צריך להפעיל את השוטרים האלה, לתת להם את הגיבוי, את כל הגיבוי, לתת להם את הכלים שיוכלו להתמודד. ואנחנו ניתן את הכלים לשוטרים, ניתן להם את הכוח, ניתן להם את הגיבוי, לא בטיקטוק – בזה שיוכלו להשתלט על הפשיעה. ונעשה את הכול.
אני לא יודע על הוויכוח הזה – אני לא יודע אם קיימתם דיון על מעצרים מינהליים בכלל לארגוני הפשע, על מעצרי מנע, על הכנסת השב"כ. הרי לקחתם קרוב ל-250 מיליון שקל מהתוכנית של הערבים על מנת להכניס את השב"כ. השב"כ נכנס או לא נכנס? אף אחד לא יודע. קיבלתם את הכסף מהתוכנית של הערבים, יצאה הצהרה מראש הממשלה עם השר לביטחון לאומי: אנחנו מכניסים את השב"כ. ואני יודע שעד עכשיו לא נכנס השב"כ. זה היה לפני יותר משישה חודשים.
אבל אני אומר לך, אנחנו נחזיר את הסדר, נחזיר את המשילות. ניתן לאימא לשלוח את הבן שלה לגן וכל אזרח במדינת ישראל יהיה בטוח. כי אם אתה מאבד את המשילות בטמרה, במוקדם או במאוחר תאבד את המשילות גם בתל אביב, ואם בטמרה בעל עסק משלם פרוטקשן, במוקדם או במאוחר ברעננה ישלם פרוטקשן; ואני אומר לך, הוא כבר משלם. בהזדמנות הזו אני רוצה (אומר בערבית:)
979 מילים של חמד עמאר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.