יום הסטודנט הלאומי

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, ביום הסטודנט אני לא אספיק בחמש דקות להתייחס לדברים ולבעיות של המערכת, ובוודאי ובוודאי אני לא אחזור על כל הדברים החשובים שנאמרו כאן. אני מכיר ומוקיר כל סטודנט שעזב את הלימודים, התגייס למילואים, עשה את שירותו, 100, 200, 300, 400 יום, נאלץ גם לעשות תוך כדי הכנה למבחנים, והרבה פעמים נתקל בקיר אטום, גם בבית הזה, כאשר הוא מבקש את העזרה של הקואליציה, של הממשלה. ואנחנו באופוזיציה אמרנו: לא נעשה שום מחסום בדברים שקשורים למאמץ המלחמתי, בין היתר גם בסיוע לסטודנטים.

לצערי, אני אומר את זה בצער רב, הממשלה מקרטעת בסיפור הזה. הממשלה לא הצליחה לתת את הסיוע הנדרש. אני שמעתי היטב את הדברים של חבריי פה. אני לא מסכים עם כל דבר; עם חלק אני מסכים. אני בעד עצמאות האקדמיה, אני חושב שאסור להתערב באקדמיה, אבל יחד עם זאת, בוודאי ובוודאי צריך למגר את כל התופעות. אני חושב שבאוניברסיטה היום המצב הרבה יותר טוב, עד כמה שאפשר להגיד "הרבה יותר טוב", לצערי, בנסיבות המחמירות אחרי 7 באוקטובר, אבל המצב הרבה יותר טוב ממה שהיה לפני עשר שנים.

אז היום בוודאי ובוודאי המערכת דוחה בעצמה את כל התופעות המגעילות האלה של אנשים שחלילה מזדהים פה עם הטבח שהיה או מנסים פה באיזושהי צורה להצדיק את מה שעשו לנו ב-7 באוקטובר. לכן אני משאיר את העצמאות לאקדמיה. אני סומך על רוב האנשים שם, ואני חושב שהתפקיד שלנו זה להבהיר שלצד השמירה על עצמאות האקדמיה, התפקיד שלנו כאן בבית הזה זה לעזור לסטודנטים, פחות להתעסק בדברים הגדולים, ובטח ובטח לא לחנך את המרצים, לחנך את הדור הבא במקצועות שלהם, כי הרבה פעמים אנחנו נותנים עצות בתחום שאף אחד מאיתנו לא מבין בו.

עכשיו אני רוצה להתייחס לסוגיה שבעיניי מאוד בוערת. אני נמצא בוועדת חינוך כמעט שבע שנים, ולא מעט אני שומע דווקא מהנציגים של האקדמיה שבגלל הידרדרות המערכת בבית הספר, בגלל הירידה בהישגים של התלמידים, הם נתקלים במצב שהרבה סטודנטים לא מוכנים – לא מוכנים ללימודים; הרמה יורדת, הדרישות יורדות. כמובן, יש גם סיבות אחרות: קורונה, מלחמות, אנשים שמפונים במשך חודשים. אי-אפשר לצפות מתלמיד בכיתה י', י"ב, שהוא מפונה מהבית שלו בעקבות המלחמה, שהוא יקבל ציון גבוה בבגרות, ובוודאי שזה ישפיע גם על ההצלחה שלו בלימודים באוניברסיטה.

אבל אנחנו הידרדרנו כמדינה מבחינת ההישגים. הידרדרנו. אין השקעה מתאימה, אין הבנה שאם אנחנו לא נשקיע בלימודים של מדעים, מתמטיקה, פיזיקה, אז לא יהיו לנו מהנדסי כיפת ברזל, לא יהיו אנשים שיסיימו טכניון בהצטיינות. אנחנו גם ככה במחסור – אנחנו במחסור של מורים למתמטיקה, אנחנו במחסור של אנשי הייטק. הקטר של הכלכלה הישראלית, ההייטק, הוא פשוט מרגיש את החוסר הענק באנשים טובים שיצעידו את המדע הישראלי קדימה. פעם אחר פעם אני שומע את ידידי שר החינוך עולה כאן לדוכן לכנסת ואומר: יש פגיעה בלימודי התנ"ך. מה זה קשור? מה זה קשור? אנחנו במדינת היהודים. אין לנו שום פגיעה בלימודי תנ"ך. כל אחד שילמד מה שהוא רוצה. אבל במקום לדבר על הדברים, אכן אחר כך אנחנו רואים את התוצאות של ההידרדרות הזאת במערכת ההשכלה הגבוהה. אני שומע, שר החינוך מתעסק בלימודי תנ"ך, ועוד מאשים את האופוזיציה, הממשלה הקודמת, שפגעה בלימודי התנ"ך. צר לי להגיד את זה, אבל בסוף ההשפעה מורגשת דווקא בלימודים להשכלה גבוהה, כי תלמיד שלא מקבל את הבסיס הנדרש, מגיע לאוניברסיטה גם אחרי שירות צבאי, הוא כבר שוכח חלק מהדברים, והוא פשוט צריך להשלים הרבה חומר. אז אני לא יודע, אני בטח לא אקרא לשר המורשת בעניין הזה, אבל אני חושב שהממשלה פה פישלה ובגדול בנושא הזה.

עכשיו אני רוצה להתייחס לעוד נקודה שבעיניי גם היא כשל ענק. תראו, זה שמדברים גבוהה-גבוהה ומעריכים את חיילי המילואים שהם סטודנטים – אבל אני שואל את עצמי וגם אתכם: למה סטודנט צריך לעשות 400 יום מילואים? למה? למה הוא מקבל פעם חמישית צו? בגלל שהממשלה לא מסוגלת לגייס אנשים. בגלל שהממשלה לא מסוגלת למלא את המחסור העצום הזה בצה"ל. כאשר המטכ"ל זועק ואומר שהוא צריך 12,000, 15,000, 20,000 לוחמים, זה אומר שאותו סטודנט יקבל מחר צו 8 לעוד חודשיים, שזה בכלל תופעה בפני עצמה, והוא כבר יודע שהוא הולך להפסיד את המבחן, שהוא הולך להפסיד את הסמסטר, שהוא כנראה בשנה הזאת לא יסיים את התואר שלו, אם זה ברפואה, אם זה בהנדסת חשמל, אם זה בארכיאולוגיה, לא משנה מה.

אז תבינו את ההקשר הזה בין חוק הגיוס לבין הצלחה של הסטודנט בלימודים להשכלה גבוהה. קשר ישיר.

משפט סיום. אני רוצה באמת באמת להוריד את הכובע בפני סטודנטים משרתים ולהגיד לכם: תחזיקו עוד טיפה, נחליף את הממשלה ונדאג גם לכם. תודה רבה.