יום ניצחון בעלות הברית על גרמניה הנאצית

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השר, האיום שהתגבש במהלך שנות השלושים והתפרץ בסופה של המאה הקודמת הוא תוצאה של התנגדות, של שנאה, גזענות ואדישות, והמופעים האנושיים האלו, הנוראיים, התחברו ליכולות טכנולוגיות. הפחות-הרסני או רצחני זה למשל הרדיו, שהצליח להדהד לראשונה למרחקים ולעומק הנפשות את השנאה, הגזענות והאדישות לגורלם של בני אדם – תזכורת לכך שהמדע, שתוצרי המדע אדישים לערכים. בני אדם נוטעים בטכנולוגיה טוב ורע. האויב הנציונל-סוציאליסטי רצה לכבוש את העולם וחיסל בשיטתיות יהודים, צוענים, הומוסקסואלים ומתנגדים פוליטיים. כמובן, להוותנו, העם היהודי היה קורבן מרכזי.

הניצחון שאנחנו מציינים כאן, יחד עם העולם הנאור, הוא תוצר של התלכדות, של מחנות אידיאולוגיים שונים – חשוב לזכור את זה – מנוגדים, יריבים. הם היו יריבים לפני המלחמה, היו יריבים תוך כדי המלחמה, ובוודאי היו יריבים לאחריה, אבל הם התלכדו לנוכח איום קטלני, טוטלי, מנגד. בנות הברית, אדוני היושב-ראש, גייסו את מלוא תעצומות הנפש, את היכולות הכלכליות ואת קדמת המדע. לרווחתנו, וזה לא בא כתורה מסיני, זה היה יכול להיות אחרת, הפשיסטים הרצחניים בגרמניה הנאצית נכנעו לא הרבה מאוד זמן – בין חודשים לשנים בודדות – לפני שהם בעצמם השיגו את הנשק הגרעיני.

ביום הזה אנחנו מוקירים את הגבורה של עשרות רבות של בני אדם, וחשוב שנחדד את מקומו של הצבא האדום, לא רק מפני שחלקים ממנו, מכובדים, אמיצים, ברי לבב היו יהודים, שחלקם הגיעו לכאן; קודם כול, כי הוא היה הצבא הגדול ביותר, נדמה לי, 30–40 מיליון איש, אשר כרבע מהם נפלו במלחמה, וצריך לזכור, כחצי מיליון יהודים השתתפו בצבא האדום, וכחצי מהם – לא רבע – חצי מהם נפלו, עדות להקרבה ולקרביות שלהם.

מוראות המלחמה נמצאות כאן ממש, אני רוצה לספר לכם, אני יושב-ראש הוועדה לביקורת המדינה – מנהלת הוועדה פלורינה, שמוכרת לנו, סיפרה לי אתמול במקרה על כך שאח של סבתא שלה היה לוחם, בין הרבים בצבא האדום, והוא נלחם שנים, וזכה לשחרר את אושוויץ, והגיע לברלין עם הצבא האדום, וב-9 במאי הוא הגיע לבונקר של היטלר ונהרג מרימון ב-9 במאי. מקרה אחד ממיליונים רבים.

המלחמה הראשונה, מלחמת העולם הראשונה, הייתה מבשרת הזכויות הלאומיות, זכויות האזרח, אנחנו נהנינו מהן עם הצהרת בלפור והמנדט הבריטי. המלחמה השנייה הולידה את ההכרה בצורך להיאבק למען זכויות אדם. אבל צריך לומר שהמסקנות חייבות להיות לא רק המאבק המתמיד למען זכויות אדם, אלא גם עמידה נחושה, אמיצה, עד כלות, כנגד הרוע האלים. תודה רבה.