יום ניצחון בעלות הברית על גרמניה הנאצית

אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, "יום עברה היום ההוא, יום צרה ומצוקה, יום שאה ומשואה, יום חשך ואפלה, יום ענן וערפל". היום אנו מציינים את יום השחרור וההצלה של העם היהודי, יום שבו נכנעה גרמניה הנאצית על ידי בעלת בריתנו ארצות הברית. חוליה משמעותית בהיסטוריה של העם היהודי, המבטאת את היציאה מחורבן לתקומה, מתהומות האפר לפסגות החירות. ביום זה נדם קולם של תותחי הטילים, ודממת המוות הוחלפה בצהלת החיים. יום זה ביטא את האור הראשון עבור שרידי הפלטה, האודים המוצלים מאש.

מכובדיי, השואה האיומה הייתה התקופה האפלה והשחורה ביותר בהיסטוריה, תקופה שבה נרצחו, עונו ונכחדו תחת מכונת ההשמדה הנאצית למעלה משישה מיליון מבני עמנו. אוצרות אדם ורוח אדירים היו ואינם. תרבות עשירה של חיים שאין לה תחליף נכחדה. כ-80 שנה עברו משואת העם היהודי, ולא השתנה כלום. גם ברבות השנים אנו עדים למציאות המסוכנת. האנטישמיות לא נעלמה. היא נשארה אותו סרטן מסוכן ואכזר במדינות אירופה, ברחבי העולם ואף כאן בישראל. היא רק החליפה גוונים ונהפכה למתוחכמת יותר. בשנים האחרונות אנו עדים לגל האנטישמיות המתפרץ ברחבי אמריקה באופן חסר תקדים, גל שרק מזנק משנה לשנה. השנאה באותן שנות גלות באירופה היא אותה השנאה שיש היום נגד העם היהודי. דבר אחד השתנה מאז: פעם עמדנו חשופים, והיום אנחנו עומדים איתנים. פעם היינו נרדפים, ללא יכולת להגן על עצמנו, והיום אנחנו הרודפים, מביסים את אויבינו מתוך אחיזתנו בחבל אבותינו, במדינתנו, מדינת היהודים.

מכובדיי, כשחוקקתי יחד עם חבריי למשכן את חוק ציון היום לשחרור ההצלה, פרי יוזמתו של הפילנתרופ גרמן זכרייב, שתורם ותרם רבות להטמעת יום זה בטקסים באירופה ובעולם, יזמנו את החוק כדי שלעולם לא נשכח את מה שעוללו לנו, והעיקר, שלעולם לא נשכח כי האנטישמיות היא אסון לא רק עבור העם היהודי – היא אסון עבור כל האנושות.

אירועי השואה הובילו את האומה היהודית לזקוף קומה, להרים את עצמה מאפר ההשמדה, ולהקים בשארית כוחה מדינה כאן, בנחלת אבותינו. הקמתה של מדינת ישראל בחסדי האל לאחר אלפי שנות גלות, הוכיחה את רוח הגבורה של העם היהודי. הנאצים הארורים רצחו כשישה מיליון מבני עמנו, אבל הם לא הצליחו לנצח את הרוח וכוח האמונה הפועם בליבו של כל יהודי. בחרב אפשר לגדוע את החיים, אבל אי-אפשר לגדוע רוח ואמונה.

הקמנו מדינה מתוך אמונה: לעולם לא עוד. לעולם לא נעמוד חסרי ישע מול אויבינו ללא יכולת להגן על עצמנו. 78 שנה עברו מתקומתה של ישראל, ואירועי 7 באוקטובר החזירו אותנו בגלגל הזמן לימי השואה האיומים. ילדים זכים טהורים מול מרצחים; אבות ואימהות מול קנה הנשק ולהב הסכין. אבל גם ברגעים הקשים, כשעמדו חסרי אונים וזעקו את זעקת הקדושים "שמע ישראל", ידעו הם, כי הם לא לבד, וטובי בנינו ובנותינו חיילי צה"ל יצאו למשימת חייהם, להסתער ולהגן על אזרחי ישראל בגופם – משימה קדושה שהצילה אזרחים רבים, אבל לצערנו ולמגינת ליבנו, גם גבתה את מיטב בנינו ובנותינו שנפלו בקרבות העזים.

גם בעת הזאת, עת מדינת ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים מהמורכבים שהיו, על מדינת היהודים להבטיח כי תגן על עמה ומולדתה בכל עת. אירועי ההיסטוריה מלמדים אותנו בדם וביגון: כוח האומה הוא באחדותה, באמונתה ובתעוזות ליבה. אויבינו יודעים כולם: לא רק הכוח הצבאי הוא השומר על העם היהודי, אלא אחדותו, חוסנו והשמירה האלוקית.

עלינו כאומה להבטיח להיות חזקים, איתנים, נחושים ומלוכדים. רק ככה נגבר על אויבינו. המכנה המשותף בין הנאצים הארורים, הנוח'בות מחמאס, האנטישמיות באירופה, האייתולות מאיראן, מחבלי רדואן וחיזבאללה, היא משותפת: אג'נדה רצחנית אכזרית, בעלת השקפה של נאציזם, להשמדת העם היהודי ופגיעה במדינת ישראל – השקפת עולם אכזרית ובלתי נתפסת המקדשת את המוות, ההרס והחורבן על פני קדושת החיים.

לסיום דבריי, ביום חשוב זה חובתנו להכיר טובה ולהעלות על נס את נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, הידיד הגדול ביותר בתולדות יחסי אמריקה–ישראל, על עמידתו האיתנה למען המשכיותו של העם היהודי ומדינת ישראל.