קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בזמן שניתן לי אני רוצה לדבר על עניין המיגון בחברה הבדואית בנגב. אנחנו מדברים, אדוני השר, על הכפרים הלא-מוכרים בנגב – כ-150,000 אזרחים ללא שום מיגון בכלל. לא מיגון רגיל, לא בסיסי. יש היעדר מיגון מוחלט שם. אתמול פניתי לראש הממשלה במכתב וגם לשר הביטחון, ואני מעלה את הסוגיה הזאת כמעט בכל מושב. אנחנו מעלים את העניין של המיגון בחברה הערבית ובחברה הבדואית בנגב, ועד עכשיו לצערנו אין מענה ראוי מלשכת ראש הממשלה. זו ההזדמנות לקרוא גם למשרד ראש הממשלה וגם לאוצר להציב מיגון בחברה הבדואית.
הבדואים גרים במעטפת של מקומות אסטרטגיים, ליד ערד ודימונה. ראש הממשלה ביקר שם אתמול, והוא התייחס לעניין המיגון בשתי הערים האלו. אנחנו חושבים שהוא ראש ממשלה של כלל האזרחים, וטוב אם יתחיל להנחות את כל הצוותים על מנת, קודם כול, לבדוק מה הצורך של החברה הבדואית בנגב. ודבר שני, להכניס ולהציב מיגון בכפרים בנגב, במיוחד בשתי המועצות אזוריות אל-קסום ונווה מדבר, ואחר כך בכפרים הלא-מוכרים.
כאשר יש התרעות ויש ירי רקטי אלפי אזרחים נכנסים ותופסים מחסה מתחת לגשרים. זה לא ראוי. כאשר פותחים מערכה ומלחמה צריכים להסתכל על כלל האזרחים. אין פה הבדל בין אזרח יהודי לאזרח ערבי. לא צריך להיות הבדל בהגנה. צריכים להסתכל על כולם בצורה שווה. הגיע הזמן שאנחנו, כנבחרי ציבור, נפסיק לדון בעניין הזה. זה משהו שהוא אנושי, שמצריך החלטות ממשלה, שמצריך קבלת החלטות, על מנת להביא לפתרון הסוגיה הזאת. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:)
(אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:). החיים של האנשים. אנחנו דורשים מכם להתערב בצורה ברורה ולדבר עם ראש הממשלה בעניין הזה. תודה.
253 מילים של ואליד אלהואשלה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.