קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. נבלים ברשות התורה – מה זה נבל ברשות התורה? זה ביטוי שמתאר אדם המקפיד על קיום מצוות התורה מבחינה פורמלית, אך התנהלותו סותרת את רוח התורה וזרה לכוונתה. אדם שעושה מעשי נבלה, ולשון החוק משמשת לו כעלה תאנה מוסרי. עכשיו בהרחבה, בשיח הציבורי הכללי, זה משמש כביקורת על התנהלות של אדם שאומנם עומדת בשורת הדין, אך מנוגדת ללפנים משורת הדין או לערכים מוסריים. ואנחנו רואים את ההרחבה של הביטוי הזה בסוגיות ציבוריות שונות. ואני אומרת כאן: זאת ממשלה של נבלים ברשות התורה
בואו נתאר למה הכוונה, ולמה אני אומרת את זה: לשנת 2026, כ-5 מיליארד ש"ח קואליציוני מיועדים בעיקרם לצרכים מגזריים וסקטוריאליים. מאז 2023 הממשלה הקצתה מעל ל-20 מיליארד שקל עבור תקציבים וכספים קואליציוניים, סכום גבוה יותר מכל תקציב משרד הרווחה לשנה הקרובה. השותפים הקואליציוניים של הממשלה שמקבלים את הכסף הם המגזר החרדי, החרד"לי, הדתי-לאומי וההתנחלויות בשטחי איו"ש. אני אומרת את כל זה כי אנחנו בתוך מלחמה, כי אנשים גמורים, כי תכף יש פה את החג הכי יקר שהיה במדינה. יוקר המחיה מאמיר; מילואימניקים – פושטי רגל; מפונים – פצועים בגוף ובנפש, חבולים, מופגזים; והם – בוזזים. אז כן, נבלים ברשות התורה.
בואו נתאר טיפה יותר: למעלה מ-75% מהכספים הקואליציוניים, סך של 3.5 מיליארד שקלים, מוקצים למגזר החרדי ולמגזר הדתי-לאומי והאורתודוקסי בלבד. במסגרת תקציבי העתק המוקצים למגזר החרדי נכללים, בין היתר, התקציבים הבאים, בסך כולל של למעלה מ-2.1 מיליארד ש"ח, המהווים כ-42% מסך הכספים הקואליציוניים: 78 מיליון שקלים לרשות לפיתוח חברתי-כלכלי של המגזר החרדי, עלייה של כ-10% – אני מזכירה את הקיצוצים בחבל תקומה לצפון ולדרום; 107 מיליון שקלים לשעות תמרוץ וטיפוח לרשתות החינוך החרדיות במוסדות הפטור החרדיים, דבר שאנחנו מתנגדים לו ובבית משפט כרגע עומד תלוי; 50 מיליון שקלים לסבסוד צהרונים ברשתות החינוך החרדיות, במוסדות הפטור החרדיים – אפשר גם? אני שואלת, אפשר גם? אני אמשיך עם תשע מינהלות לזהות ותרבות יהודית, וזה השימוש הכי בזוי ביהדות, לג'ובים וקומבינות. במקום להאיר על הדת היפה שלנו ולהפוך אותה לדת של חמלה – בדיוק כמו שהיא נועדה להיות, שפורסת את חסותה עבור כל אזרח כאן – במקום זה, ג'ובייה אחת גדולה: 77 מיליון שקלים עבור תרבות חרדית, 49 מיליון שקלים למניעת נשירה בישיבות החרדיות, ואתם גם מקצצים באקדמיה, 4.2 מיליון שקלים עבור מכוני מחקר תורניים, 85 מיליון שקלים עבור ארגוני נוער, שמיועדים ספציפית לארגוני נוער חרדיים, שבהם יש פחות פיקוח.
הלוואי. הלוואי, ואת יודעת מה מעצבן אותי בתקציב הזה? כי אני בעד ארגוני נוער ותנועות נוער, ומעצבן אותי שגם מקצצים 142 מיליון שקלים בתנועות הנוער. כסף סקטוריאלי, מגזרי-מגזרי, אבל החינוך הלא-פורמלי – מרסקים אותו.
את מי מרסקים? את אלו שקופצים למלונות מפונים, שאתמול טסו לערד ולדימונה, מלח הארץ, כי חינוך הוא לא רק לימודי הליבה, שאנחנו בעדם, הוא גם חינוך לערכים, חינוך לנורמות טובות של ישראליות משותפת. את כל זה הם מרסקים. אני רוצה להגיד על הכספים הקואליציוניים שמוקצים תקציבים רבים לשירותי דת אורתודוקסיים בלבד, ביניהם 605 מיליון שקלים – ככה באהלן-אהלן, כן – כדלקמן: 300 מיליון שקלים לתרבות יהודית וחיזוק הזהות היהודית, לרבות 81 מיליון שקלים לחיזוק זהות יהודית במשרד ההתיישבות; 5 מיליון שקלים למינהלת זהות יהודית במשרד ההתיישבות; 25 מיליון שקלים למדרשת ללימודי יהדות וארץ ישראל; כ-50 מיליון שקלים לגרעינים משימתיים, במשרד ההתיישבות, רובם גרעינים בעלי אופי אורתודוקסי או חרדי; כ-17 מיליון שקלים לגרעינים תורניים במשרד החינוך – כפל תמיכות, מה זה משנה? כ-25 מיליון שקלים למרכזים להעמקת החינוך היהודי, כספים המחולקים ברובם המוחלט לארגונים אורתודוקסיים המלמדים יהדות באופן שמרני במערכת החינוך הממלכתית; 30 מיליון שקלים לעמותות בתחום התרבות היהודית; 23 מיליון שקלים לתרבות יהודית ברשויות המקומיות; 50 מיליון שקלים לפעולות נוספות בתחום התרבות היהודית; כ-1.5 מיליון שקלים למשפט העברי; כ-125 מיליון שקלים עבור שירותי דת אורתודוקסיים במסגרת המשרד לשירותי דת.
עכשיו אני אגיד כאן משהו שיקומם הרבה: כל הכסף הזה שתיארתי כאן, של מי שעושים שימוש בזוי ביהדות ומחללים את השם, בעיניי, קורה במקביל לנתון הזה: סך הקיצוצים בתקציב הזה – בחינוך, בבריאות, בתעסוקה, ברווחה ובתחבורה – שווה ליותר מ-10 מיליארד שקלים. זה יהודי? זה מוסר יהודי? זאת היהדות שלכם? אנשים פה נאנקים תחת יוקר המחיה והגזרות שלכם. אז כן, אתם נבלים ברשות התורה, זה מה שיש לי לומר לממשלה הזאת, התקציב הזה הוא חרפה. הביזה הזאת היא חרפה, וזה לדיראון עולם.
אני רוצה לתאר כאן משהו מוועדת הכספים. אנחנו פה – נמצאת פה גם אורית פרקש הכהן, שהייתה איתי אתמול בכל הוועדות, לצד חברי כנסת נוספים. גילינו כמה דרכים להכשיר כסף לא חוקי ולא כשר. 1. אם כספים קואליציוניים לא כשרים – עם אפליה, עם תבחינים לא שוויוניים, שלא היו עומדים בחוות דעת נורמטיביות – הועברו מספיק זמן, קרי עשר שנים, אז הם הופכים לקבועים. איזו דרך לעקוף את החוק? אחלה. אז כל מה שהיה כבר עשור – נכנס.
דבר נוסף, קומבינה – המסלול הירוק. מה שהיה לו חוות דעת קודמות, על אוטומט יכול לעבור שוב. גם אם היום, בגלל פסיקות נגד השתמטות, העברת תקציבי השתמטות והמצב הקשה – לא תקין יותר ולא חוקי; אם הייתה לזה פעם איזו חוות דעת, תחת אקלים שונה לחלוטין ומציאות שונה – כשר. למה? כי אי-אפשר להמציא חוות דעת חוקית כרגע. אז עושים פה קומבינות על מלא בזמן שמקצצים, בזמן שהצבור רוצה מיגון, רוצה פיצויים, רוצה שידאגו לילדים שלו, רוצה להבין מה עושים עם מערכת החינוך ואיך גם חוזרים לעבודה וגם הילדים בלי מסגרות, ואיך העסק שורד, ואיך עושים עוד סבב מילואים כשממשיכים עם השתמטות. בזמן כל זה מסלול ירוק לקומבינה, מסלול ירוק למקורבים, מסלול ירוק לשחיתות. מסלול ירוק, ירוק, ירוק, הפך אדום, אדום, אדום. והשחיתות הזאת היא לאור יום, והיא ברורה והיא לא תישכח. מי שמנצלים את המלחמה כדי לבזוז, כדי לעשוק, כדי לפגוע באזרחי המדינה בחסות השבר, הם נבלים ברשות התורה, כי אתם עושים את זה בחסות היהדות. וזה לא יהודי. שכחתם מה זה להיות יהודים. תודה.
910 מילים של נעמה לזימי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.