הפקרות תקציבית ופגיעה באמון הציבור והדרג המקצועי

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש - - -

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני עולה היום לדבר בהצעת אי-אמון בממשלה לא מתוך שמחה, אלא מתוך אחריות עמוקה לאזרחי מדינת ישראל. מדינת ישראל נמצאת במלחמה – מלחמה על הביטחון, על העתיד, על הזכות שלנו לחיות בביטחון. צריך לומר ביושר, המלחמה הזו מוצדקת. חיילי צה"ל, המפקדים, אנשי המילואים וכוחות הביטחון נלחמים בגבורה ומגינים עלינו. גם העורף הישראלי מגלה עוצמה, ערבות הדדית וחוסן מעורר השראה.

אבל דווקא בזמן המלחמה הממשלה נבחנת, בזמן אמת. דווקא בזמן הזה שאזרחי מדינת ישראל צריכים אתכם, לא בטוח שאתם שם. במקום להתמקד במה שחשוב לביטחון, לכלכלה, לאזרחים, אנחנו רואים שוב ושוב דיונים שלא קשורים למלחמה. עיסוק פוליטי צר, מאבקים על תקציבים. בזמן שהחיילים שלנו נלחמים, יש מי שנלחם פה על כספים קואליציוניים, על ג'ובים. בזמן שמשפחות קורסות, יש מי שמחלק תקציבים למשרדים מיותרים. בזמן שהורים לא סוגרים את החודש, הממשלה עסוקה בשיקולים פוליטיים. חברים, זה ניתוק, זה ניתוק מוחלט וסדר העדיפויות מעוות.

ההורים הצעירים משלמים אלפי שקלים על מעונות ומקבלים מתווים חלקיים, לא מספיקים, שלא באמת נותנים להם מענה. בעלי עסקים קורסים ואין ודאות, אין רשת ביטחון אמיתית. תושבים חיים בלי מיגון ראוי, בלי ממ"דים, ועדיין אין פתרון, כאילו שרק אתמול נחשפנו בפעם הראשונה למלחמה במדינת ישראל. במקום לעסוק בכל אלה, במה אנחנו עסוקים עכשיו? בבקשה והסברים לעניין החנינה, כאילו שזה מה שמטריד את אזרחי מדינת ישראל.

אזרחי מדינת ישראל לא מבקשים טובות – הם מבקשים הוגנות, הם מבקשים ממשלה שתעמוד לצידם ולצד המדינה. אי-אפשר לבקש מהציבור לשאת בנטל המלחמה ובאותו זמן לנהל גם פוליטיקה קטנה; אי-אפשר לדרוש הקרבה בלי להראות אחריות. התחושה היום ברורה בקרב כל אזרחי מדינת ישראל. הממשלה לא רואה אותם, לא שומעת אותם, לא נלחמת בשבילם.

לכן הצבעת האי-אמון היום היא לא רק הצבעה פרלמנטרית – היא קול של אזרחים עובדים, של הורים, של עצמאים, של בעלי עסקים, של חיילים, של מילואימניקים, שדורשים מהממשלה סדר עדיפויות נכון. העם הזה חזק, החיילים שלנו גיבורים, העורף עומד איתן, אבל הגיע הזמן שגם הממשלה תהיה ממשלה חזקה למען האזרחים, לא במילים. הגיע הזמן להחזיר את האמון לאזרחי מדינת ישראל. תודה.