קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אומנם ראש האופוזיציה גנב לי חצי נאום, כי באמת, הסיבה היחידה שהגשנו אי-אמון היא דבר שזועק לשמיים. ואגב, לפני שבוע הורדנו את האי-אמון. אבל להעלות בשבוע הזה את כל הדברים הכי שנויים במחלוקת זה טירוף מוחלט. זה אומר שהממשלה לא רואה בעיניים – לא את האזרחים ולא צרכים ביטחוניים – ובמקום לדבר ביטחון מדברים אך ורק פוליטיקה.
אבל בנושא אחד אני מסכים עם ראש האופוזיציה, ובנושא שני אני מאוד לא מסכים. קודם כול, אני מסכים מאוד שמדובר במלחמה הכי צודקת. אבל אי-אפשר להסכים עם מטרות המלחמה. אדוני היושב-ראש, שנתיים וחצי אנחנו נמצאים במלחמה. שנתיים וחצי הבטיחו לנו משילות, הבטיחו לנו ניצחון מוחלט. ואחרי שנתיים וחצי – ממשלת ההפקרות מביאה אותנו לנקודת התחלה. אחרי ששילמנו בדם חיילינו ואזרחינו. אלפים חיילים ואזרחים נרצחו; עשרות אלפים פגועי גוף ונפש.
מה קורה אחרי שנתיים וחצי? אדוני היושב-ראש, תתעניין. גם היום, גם אתמול עברו עשרות משאיות במעברים ברצועת עזה לחמאס, כולל שוקולדים. בדקתי גם מה זה כולל. האם זה רק מצרכים ממש חיוניים? שוקולד כנראה מאוד חסר לחמאסניקים, שוקולד ברצועת עזה. חשמל ומים, כרגע – אנחנו פה, אדוני היושב-ראש – זורמים מישראל לתוך רצועת עזה, לחמאס. הם כבר השתלטו חזרה על מחנות המרכז, מתאמנים במחנות המרכז מול העיניים של אותם תושבי העוטף. זה נקרא ניצחון מוחלט? שנתיים וחצי. למה שילמנו את המחירים האלה? לבנון – הכול חזית פתוחה. איראן – חזית פתוחה. חות'ים – הכול פתוח. שנתיים וחצי – אנחנו מגיעים לאותה נקודת ההתחלה. סכום אפס. זאת ממשלה שיודעת למשול, יודעת להילחם?
אני אומר לך שחייבים להגדיר באופן חד וברור את מטרות המלחמה. קודם כול, זה הפלת המשטר באיראן, אחרת לא עשינו כלום. אני לא יודע כמה שמתם לב לאותה פנייה של מוג'תבא; אומנם מי שהקריאה היא קריינית בטלוויזיה האיראנית. מה היה סדר עדיפויות? מה הוא מציין באותה פנייה לעם האיראני? הנושא הכי חשוב בסדר העדיפויות העליון – נקמה: עד שלא נסגור חשבון, אנחנו לא נירגע. ככה הם הגדירו. כלומר, אם המשטר הזה שורד, אז אנחנו ממשיכים באותו מרוץ, הכול פתוח. יתרה מזאת, מה קורה עם 440 קילו אורניום מעושר אי שם באיספהן? 440 קילו אורניום מעושר לרמת 60%, זה אומר עשר פצצות אטום – מ-60% עד לפצצה, אם מחליטים, אם מקבלים החלטה, אז בין חצי שנה לעשרה חודשים יש להם עשר פצצות אטום. מה בדיוק מתכוונים לעשות עם זה?
אותו דבר לגבי לבנון. פעם ראשונה נוצרה באמת הזדמנות לחסל את חיזבאללה. אני מדבר עם תושבי צפון יום-יום. בשישי-שבת, בשבוע האחרון, כל 40 דקות הייתה אזעקה. וכולם אומרים: אנחנו מוכנים לסבול, מוכנים לחכות, אבל תגמרו אחת ולתמיד. מ-1982, ממלחמת שלום הגליל, כל כמה שנים – מלחמת לבנון ראשונה, שנייה, שלישית, באמצע פעולות טרור, רצח, חטיפות. כמה אפשר להמשיך עם זה? חייבים לגמור. ובאמת נוצרו פה נסיבות. פעם ראשונה יש ממשלת לבנון, נשיא לבנון, שפנו ואומרים: אנחנו רוצים לנהל אתכם משא ומתן ישיר. צבא לבנון לא יכול לעשות כלום, אין לו כוח להתמודד עם חיזבאללה, אבל מה יש? יכולים לתת לגיטימציה בין-לאומית. עצם ההידברות וההסכמה על מהלך עם ממשלת לבנון, שהיא מוכרת על ידי כל העולם, נותן לגיטימציה. דבר שני, נוצרה הזדמנות ליצירת קואליציה. יש שם אוכלוסייה נוצרית, יש שם אוכלוסייה סונית, יש לנו נתיבים איך לדבר איתם ישירות, גם עם הסונים, גם עם הנוצרים. תרתום את ערב הסעודית, המנהיגה של העולם הסוני, שיש לה השפעה מכרעת בלבנון, תרתום את כולם, תיצור את הקואליציה.
לחיזבאללה היום אין לא עורף כלכלי, כי האיראנים לא מסוגלים לממן, ולא עומק גיאוגרפי, כי משטר א-שרע, בניגוד לאסד, לא משתף איתם פעולה. יש פה באמת את כל הנסיבות לחסל את חיזבאללה אחת ולתמיד. ואי-אפשר להירתע ואי-אפשר להימנע גם מכמה מהלכים קרקעיים. אפשר פה לעשות מהלך קרקעי מאוד ממוקד ומאוד מדויק.
לכן אני חושב שממשלה שכרגע פועלת, עוד פעם, ליצירת אותה רצועת ביטחון – מה תיתן לנו רצועת ביטחון? אומרים בין הליטאני לבין הגבול. הליטאני לא זורם במקביל לגבול ישראל, אז באזור ראש הנקרה זה 25 קילומטר, באזור מטולה זה חמישה, שישה קילומטרים. יש להם אלפי, עשרות אלפי טילים קצרי טווח ולטווח בינוני, אבל יש להם גם עשרות טילי פאתח 110, טילים מדויקים, אבל גם טילים סטטיסטיים. M-302, פג'ר 5, זה עד 200 קילומטר עם רש"ק 150 קילו. יש להם אלפים, אלפי טילים, לטווח קצר ובינוני, כל הקורנט וכל האלמס וכל הקטיושות 107 ו-122 מילימטר. גראד זה 40 קילומטר. מה תיתן לנו היום עוד רצועת ביטחון? לא, חייבת להיות הגדרה ברורה, מטרה ברורה: חיסול ארגון חיזבאללה. ונוצרו נסיבות.
אותו דבר לגבי המשטר האיראני. אני לא מבין, האיראנים יורים פצצות מצרר, מנסים לפגוע בשדה תעופה בן-גוריון, בנמל חיפה, בנמל אשדוד. למה אנחנו לא משמידים שתי נקודות קריטיות שבלעדיהן המשטר לא יכול לתפקד? אותו אי ח'ארג – זה לא מספיק שם להשמיד רק את אותם חיילים, אותם חיילי נ"מ או משמר הימי ששומרים על האי. צריך שם להשמיד את כל תשתיות האנרגיה. אותו דבר נמל בנדר עבאס, שזה באמת 90% מהיצוא והיבוא של איראן – להשמיד אותם, גם אם צריך להטיל שם 1,000 חימושים. גם על האי ח'ארג, לפחות 500 חימושים חייבים להטיל. ברגע שאתה משמיד את שתי הנקודות האלה – זהו, אין מדינה, היא לא מסוגלת לתפקד.
חייבים פה לדבר על הפלת המשטר ועל השמדת ארגון חיזבאללה. נכון, כרגע כולם שם מבוהלים, אחרי שרצחו בדם קר 32,000 מאזרחי איראן, אז הם נרתעים. אבל המחאה לא התחילה בגלל ישראל ולא בגלל תוכנית הגרעין; היא התחילה בגלל מחסור בחשמל, במים, אינפלציה. וכל הדברים האלה עדיין רלוונטיים. לכן אסור לנו פה להירגע ואסור לנו פה לקבל הסדרים כאלה ואחרים עד שהמשטר לא נופל. אחרת, זה פשוט מעגל בלתי נגמר של אלימות ומרוץ חימוש.
אני רוצה להזכיר לך, באותה מלחמה, עם כלביא, חיזבאללה ישבו בשקט. ואני אמרתי בזמן אמת, בנובמבר 2024: אתם פשוט מטורפים, אתם מגיעים להסכם שנותן לחיזבאללה זמן להתארגן ולהתעצם. נרגיש את זה בהמשך. זה בדיוק מה שקרה – הם ניצלו את הזמן להתארגן ולהתעצם, וכרגע תושבי הצפון חוטפים את זה יום-יום.
ועל רקע כל זה, לקצץ בתוכנית שיקום הצפון ולהעביר את הכסף הזה לעסקני ש"ס ויהדות התורה, זה פשוט דבר שאף אחד לא יסלח לכם. אף אחד לא יסלח לכם. אני כבר לא מדבר – פעמיים אני, גם כשר ביטחון, גם כשר האוצר, מאשר תוכנית מיגון הצפון. הדבר הראשון שעושה הממשלה הזאת, ממשלת 7 באוקטובר – מבטלת את תוכנית מיגון הצפון, לוקחת 5 מיליארדים ומעבירה את זה לכספים קואליציוניים. אדוני היושב-ראש, אני מקווה שלאזרחי ישראל יש זיכרון טוב, ואנחנו נבוא איתכם חשבון.
אני פשוט מנצל הזדמנות לענות לשר הקליטה. קודם כול, אני באמת משתתף בצערה של השרה אורית סטרוק. אני רוצה לגלות לך שני סודות: האחד – אתה יודע, אני בין הבודדים שיש להם רק פלאפון כשר בכנסת, ואין לי פלאפון אח. אני לא עוקב אחרי הרשתות, אין לי מושג מה נעשה שם. דבר שני, אני גם לא רואה אף פעם חדשות. תמיד כשיש לי הזדמנות לראות טלוויזיה, אני מעדיף לראות או כדורגל או טניס, שום דבר אחר. אני מסתפק במה שהדוברים שלי מעבירים לי. בטח ובטח, לא משנה מה הנסיבות ומהן העובדות, כשבן אדם נפטר, אין מקום לשום שיח אחר או שום שיח שהוא פוגעני או שום שיח מתלהם, נגדיר את זה ככה.
אבל לגבי ניהול המלחמה, אני יכול להגיד לך שזה ניהול כושל. זה ניהול כושל. עצם העובדה שאחרי שנתיים וחצי חמאס מתחזק – חמאס יותר חזק ממה שהיה לפני 7 באוקטובר. הוא מקבל יותר כסף, מייצר חזרה רקטות בתוך רצועה, 35,000 מחבלים עומדים לרשותו, 70% מהמנהרות נותרו, והוא משקם את אותן מנהרות שאנחנו לא השמדנו. 70% מהמנהרות אחרי שנתיים וחצי.
אני יכול לגלות לך עוד סוד: כל הסיפור של פירוק ומיטוט שלטון החמאס, לפי התוכניות של המטכ"ל, היה אמור לקחת 45 ימים. 45 ימים. זו תוכנית "סלע איתן". אני אומר לך גם לגבי חיזבאללה, בזמן אמת, איזה הסכם אישרתם בקבינט? איזה קבינט? מה אישרתם שם? איזה דיון היה על אותו הסכם שהביאו בלי לקרוא? הרי אמרתי בזמן אמת, גם בהסכם הזה, שאתם רק נותנים פסק זמן לחיזבאללה להתעצם. כל הניהול הוא כושל, ואני לא רוצה לפרט הרבה דברים. כל הניהול. עצם העובדה שאחרי שנתיים וחצי ומחיר עצום ששילמנו כל החזיתות פתוחות, זה כישלון. אין שם שום יכולת ניהולית. אין שם שום יכולת ניהולית. כל הזמן מסתכלים על הסקר הקרוב ומסתכלים על הבחירות. לא מדברים ביטחון. אין שם למי לדבר ביטחון. אין גם שום יכולת לחשוב מחוץ לקופסה.
אמרתי לך, הכול משועבד רק לבחירות. גם כשאני מבקש להיפגש עם שר הביטחון ולחלוק איתו כמה מחשבות, אין לו זמן. הוא נפגש עם כל העסקנים, כל חברי מרכז הליכוד, אבל לפגוש שר ביטחון לשעבר שרוצה לשתף אותו בכמה רעיונות אין לו זמן. אני אומר לך, אני מכיר אישית את אותם חברי מרכז הליכוד שבזמן הזה הוא פגש אותם, כי הוא חושב רק פריימריז. אין שם שום יכולת ניהולית, אין שם שום יכולת ניהולית. כל הזמן מסתכלים על הסקר הקרוב ומסתכלים על הבחירות, לא מדברים ביטחון. אין שם למי לדבר ביטחון. אין גם שום יכולת לחשוב מחוץ לקופסה. ואמרתי לך, הכול משועבד רק לבחירות. כשאני מבקש להיפגש עם שר הביטחון ולחלוק איתו כמה מחשבות אז אין לו זמן. הוא נפגש עם כל העסקנים, כל חברי מרכז הליכוד, אבל לפגוש שר ביטחון לשעבר שרוצה לשתף אותו בכמה רעיונות אין לו זמן. ואני אומר לך, אני מכיר אישית את אותם חברי מרכז הליכוד שבזמן הזה הוא פגש אותם כי הוא חושב רק פריימריז. אז באמת, אל תטיפו לנו מוסר. ואני אומר לך, ברגע שאתה מתחיל איזושהי פעולה, אתה חייב לדעת איך אתה מסיים, מה ה-end game.
ודבר אחרון, כדאי לכם לבקש סליחה. אני זוכר את כל ההשתלחויות, אדוני היושב-ראש, של כל החברים שלך בכל הטייסים. אמרתם: נפולת, אמרתם: אתם שום דבר, תלכו לעזאזל. מי היה מטיס היום את כל הטיסות האלו? שלמה קרעי היה מטיס אותן? אורית סטרוק הייתה מטיסה את אותן טיסות?
אני יכול לצטט לך במדויק, רשום לי. אני עכשיו אצטט לך מה דיברו על הטייסים.
מה זה זה? אתה יודע, הארכיון זוכר הכול.
הדברים האלה ממוסמכים, כל ההשתלחות אז בטייסים. מי היה היום מטיס את אותן טיסות? אז קודם כול תבקשו סליחה, אחר כך תטיפו מוסר למישהו.
1,591 מילים של אביגדור ליברמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.