קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני עומד מולכם היום באי-רצון גלוי, לא רציתי להגיש הצעת אי-אמון. לא בגלל שיש לי אמון בממשלה, אין לי שום אמון בה, אלא מפני שלא נהוג להגיש הצעות אי-אמון בזמן מלחמה, ובטח שלא נהוג להגיש הצעת אי-אמון בזמן מלחמה שאני מסכים עם מטרותיה; שאני תומך בה זה שבועיים וחצי, עכשיו. אני מוביל חמ"ל הסברה בין-לאומי שבו אני אומר בכל פינה בעולם ולכל רשת בעולם שזו מלחמה צודקת. נתתי עשרות ראיונות, לא רק באולפנים, גם בזירות אירוע, גם בגבול הצפון. בכל מקום שאלו אותי אותה שאלה: מה פתאום האופוזיציה וראש האופוזיציה תומכים בממשלה? בכל מקום אני אומר: זה רק מוכיח שהמלחמה הזו חיונית כל-כך והכרחית כל-כך, שכולנו מאוחדים סביבה.
ובמצב הזה הייתי ממש שמח לא להגיש הצעת אי-אמון, רק לא השארתם לי ברירה. כי אנחנו מתנהגים כאילו יש מלחמה, ואתם מתנהגים כאילו זה לא קשור אליכם. אנחנו מפגינים אחריות, ואתם עושים צחוק מהאחריות ומההקרבה של אזרחי ישראל. השופרות בערוץ 14 לא מפסיקים לעשות לנו מבחנים – כמה אנחנו מגויסים, כמה אנחנו פטריוטים, כמה אנחנו נותנים גב לממשלה ולראשה – אבל את עצמכם פטרתם. אתם לא צריכים להיות מגויסים, אתם לא נותנים גב למדינה ולאזרחיה.
בזמן שאזרחי ישראל בממ"דים ובמקלטים, ביום שבו נפל טיל ליד ביתה של אמי, בת ה-91, אתם העברתם בלי הנד עפעף 6 מיליארד שקל כספים קואליציוניים, 6 מיליארד שקל. אפילו בימי שלום אין אף ממשלה אחרת שהעזה להעביר סכום כזה בבת אחת. עשיתם את זה כי ידעתם שכל האנשים שיושבים בממ"דים ובמקלטים ופוחדים על חייהם הם באפס קשב למה שקורה פה בכנסת, אז למה לא לגנוב עוד קצת, ואז לגנוב עוד הרבה?
כשנוח לכם יש מלחמה וכולם צריכים לעמוד דום, וכשזה מגיע לאינטרסים שלכם ולכסף המושחת שלכם המלחמה לא מעניינת לכם את קצה הזרת. במקום כסף לחיילי המילואים – כסף למשתמטים; במקום כסף למיגון הצפון – כסף לישיבות; במקום כסף לעסקים הקטנים – כסף לעסקנים הקטנים, שחיים על חשבוננו.
ואם זה לא מספיק, שלשום בלילה – משאל טלפוני דחוף בין שרי הממשלה על העברה של 2.6 מיליארד שקלים לצורך ביטחוני מסוים – ההוצאה מוצדקת, אגב. בדקנו, אנחנו תומכים בה – אבל מאיפה? מאיפה לקחתם את הכסף? לא עלה על דעתכם לקצץ בכספים קואליציוניים, לא עלה על דעתכם לסגור משרד ממשלתי אחד מיותר, ואני יכול לתת פה רשימה של 15, אם אתם רוצים. הלכתם לקיצוץ בתקציב הבריאות, קיצוץ בתקציב החינוך וקיצוץ בתקציב הרווחה.
והשבוע, פה בכנסת – זה השיא – הבאתם את כל חוקי ההפיכה המשטרית. כל החוקים שאתם יודעים שמפצלים ומשסעים את החברה הישראלית, את כולם אתם מקדמים כאילו אין מלחמה בעולם – החוק לפיצול היועמ"שית, שזה בעצם החוק לפיצול החברה הישראלית; וחוק התקשורת, שזה בעצם החוק לעידוד ערוץ 14, כדי שברדוגו ומגל, שני המולטי-מיליונרים, יקבלו עוד קצת כסף; והחוק לוועדת הטיוח הפוליטית ל-7 באוקטובר – השבוע, השבוע הבאתם אותו, כי מה אכפת לכם מה זה עושה למשפחות השכולות, ומה אכפת לכם מה זה עושה להורים של התצפיתניות או למשפחות של החטופים שמתו במנהרות. הבאתם את החוקים האלה, כי אחדות זה משהו שאתם רק מטיפים עליו לאחרים; כי אחריות לאומית זה משהו שלא הייתם יודעים לזהות אותו גם עם מיקרוסקופ וגם עם טלסקופ.
שמנו את הצעת האי-אמון היום כדי שלא תתבלבלו וכדי שלא תחשבו לרגע שלא שמנו לב. כי אנחנו פה. על יש עתיד אפשר לסמוך – לא נוריד מכם את העיניים לרגע. אפשר לסמוך עלינו שכמו שנלחמנו בחוק ההשתמטות עד שנאלצתם לוותר עליו, אתם תיאלצו לוותר גם על החוקים הרעים האלה. אנחנו נעזור במלחמה נגד משמרות המהפכה של איראן, ואנחנו נילחם בחוקי ההפיכה פה בכנסת. אנחנו יודעים לעשות את שני הדברים במקביל, אל תדאגו.
בינתיים אני שם פה את הצעת האי-אמון הזו, כי אם אי-אפשר לתת בכם אמון אפילו כשעם ישראל נלחם על חייו, אז באמת הגיע הזמן שתהיה פה ממשלה אחרת. תודה רבה.
603 מילים של יאיר לפיד. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.