קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. כנסת נכבדה, קודם כול כמובן על רני גואילי, זיכרונו לברכה, דיברתי ארוכות בנאום הקודם שלי והזכרתי את כל מה שהוא עשה ואת התרומה האדירה שלו. וכמובן השתתפתי בצער המשפחה. שלא יהיה ספק למי שלא שמע אותי לפני כן, דיברתי על רני הרבה.
אני כן רוצה לדבר על הביקור שלי אתמול בסח'נין. אתמול נסעתי לבקר, לאחר שראיתי בטלוויזיה את העוול העצום שנגרם לתושבים, תושבים טובים, שפשוט סובלים מאלימות בלתי נסבלת. וכן, חשוב לי לדבר כי אני חושבת שזה לא קשור ולא רק חברי הכנסת הערבים צריכים ללכת לשם אלא כל חברי הכנסת, אפילו מהקואליציה. אומנם אין לי ציפיות, אבל אין סיבה שאנשים טובים כמו עלי זבידאת, שפגשתי אותו, שיש לו שם את הסופר הגדול בסח'נין – הם לא צריכים לסבול מאלימות.
והעובדה היא שירו על הסופר הזה שלוש פעמים, כולל בפעם האחרונה, ועלי אמר מספיק. וביחד איתו – צריך לומר שמה ששבר את גב הגמל היא העובדה שהוא קיבל איומים ברצח על הבן שלו. והבן שלו, אגב, הוא לא בחור צעיר, היה בסכנה, ולכן עלי החליט אחרי האיום הזה ברצח לסגור את הסופר. הצטרפו לעלי זובידאת עוד חנויות רבות וסופרים, וכולם החליטו לסגור את העסקים שלהם ולצאת לשביתה.
עכשיו, תראו, אין לי ציפיות מהשר הגזען הזה שיגיע לבקר וייתן ביטחון. אבל מה ביקשו האזרחים הערבים בסח'נין? בסך הכול הם ביקשו ביטחון, נורמליות, והם נלחמים באלימות. עכשיו, מה הדהים אותי בביקור הזה בסח'נין? הדהים אותי שמפקד התחנה באזור, תחנת משגב, לא טרח להגיע לאוהל. למה שהוא לא יגיע לאוהל? מה, זה לא אינטרס שלך שלאזרחים לא תהיה אלימות? מה הבעיה של מפקד תחנת משגב לבוא לשם ולעודד את האנשים הנורמטיביים האלו, שרוצים לחיות בשלום? למה כשהם יוצאים להפגין, אומר להם מפקד התחנה שם: אם אתם מתקרבים אני צריך לירות בכם. תגידו לי, מה זה הדבר המחפיר הזה? מה זה הדבר הזה? אזרחים נורמטיביים מפגינים נגד אלימות, במקום שיבואו, במקום שייתנו להם לצעוד – ראיתי שם תלמידים בבית ספר באים עם דגלים שחורים. במקום לבוא ולחבק אותם – באנגלית זה נשמע הרבה יותר טוב, to embrace, במקום לעשות את זה, אז הם בכלל לא מגיעים.
עכשיו, תראה, זה, אין לי ציפיות ממנו, זה גזען הכי גדול, הבן גביר הזה. אבל מה מונע מחברי כנסת יהודים לנסוע לסח'נין ולתמוך? למה? אתם לא רוצים שהם יחיו בשלום? לא מגיע להם? מה הם פשעו שהם סופגים את האלימות הזאת כל יום? אני לא מצליחה להבין את זה.
ואני רוצה להגיד לאזרחי ישראל הערבים: אל תפחדו, תפגינו, אנחנו איתכם בסולידריות. ואמרתי גם להם את זה. הנושא של המאבק בפשיעה בחברה הערבית הוא לא נושא רק של החברה הערבית, הוא נושא של כל מדינת ישראל. היום זה בסח'נין, מחר זה בתל אביב, ומי שעוצם עיניים, ומי ששותק כשיש אלימות, בסוף זה יהיה בבית שלו. תודה רבה.
446 מילים של מירב בן ארי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.