קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
מכובדי היושב בראש, המפלגות מתחרות ביניהן בפוליטיקה כדי להגיע לפרלמנט, כדי להשפיע לטובת האוכלוסייה שהן מייצגות. זה נכון לגבי מפלגות בחברה היהודית וזה נכון לגבי המפלגות בחברה הערבית. המפלגות הערביות לא מגיעות לכנסת בשביל הכיף, בשביל להיות ח"כ, בשביל להיות חבר פרלמנט. הן מגיעות לכנסת כדי להתעמת עם כל הסוגיות הקשורות לחברה הערבית, ולנסות למצוא להן פתרונות.
אנחנו ברע"מ עשינו את זה גם מתוך הקואליציה. שברנו את הדבר הזה, שאף פעם מפלגה ערבית לא עשתה, נכנסנו לקואליציה וניסינו להתעמת עם הסוגיות שמציקות לנו, הקרדינליות, הבוערות שלנו, מתוך הקואליציה, והיו לנו הישגים. גם במספר הנרצחים – אומנם כל נרצח הוא עולם ומלואו, אבל הייתה ירידה בעקומה של הנרצחים; גם בתקציבים שעיריות ומועצות מקומיות קיבלו; ובכל התחומים האחרים.
עכשיו, מאז שהממשלה הזו קיבלה את השלטון היא עשתה הכול כדי לרדוף את החברה הערבית בכל התחומים, הפנתה גב בתחום המלחמה בפשיעה, נתנה חופש פעולה מוחלט לארגוני הפשיעה לעשות כראות עיניהם, לכבוש את היישובים הערביים. הממשלה, למעשה, ויתרה על המשילות, ויתרה על הריבונות ביישובים הערביים, למעשה לא הייתה מדינה ביישובים הערביים, לטובת ארגוני הפשיעה. והמפלגות הערביות החליטו שהן רוצות לרוץ הפעם במפלגה פלורליסטית, טכנית, משותפת, כדי להביא כמה שיותר נציגים עבור החברה הערבית.
אבל כל מפלגה יכולה לעשות מה שהיא רואה לנכון מבחינה פוליטית אחרי הבחירות. ופתאום אנחנו רואים ביקורת גם על זה, מהרבה פוליטיקאים שמבקרים אותנו בכל מקרה, עושים לנו דה-לגיטימציה בכל מקרה, תוקפים אותנו בכל מקרה. אז אנחנו באים הנה כדי לשרת את האוכלוסייה הערבית. תתרגלו לזה, זה המצב.
237 מילים של ווליד טאהא. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.