קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, היום היינו אמורים לדון בקריאה הראשונה בתקציב 2026, התקציב הרביעי והאחרון של הממשלה הזו, לפני הבחירות. אבל מה קרה? בלחץ המפלגות החרדיות ההצבעה בקריאה הראשונה היום בעצם נדחתה ליום רביעי. ועל שום מה? על שום זה שהמפלגות החרדיות אינן שבעות רצון לגבי הנוסח וההערות המשפטיות של היועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון ביחס לחוק הפטור מגיוס. הם לא וידאו עד הסוף שהחוק הזה יהיה בלוף באמת ויקנה זמן, וכל תפקידו רק לשחרר את האברכים ואת המשתמטים מייד לקבל בחזרה את כל התקציבים האדירים שמחכים להם בתקציב הזה ובכלל.
ואני רוצה להגיד לך משהו, אדוני היושב-ראש. עוד יהיה זמן ביום רביעי לדבר על התקציב הזה, שוב תקציב, באמת – עוד פעם, בפעם הרביעית, שיא של כספים קואליציוניים, 5 מיליארד שקל; בלי לקחת בחשבון עוד תוספת של סעיפי רזרבה בסכומי עתק, שזה שם קוד לעוד כספים פוליטיים שיופשרו בהמשך, בכמעט 8 מיליארד שקלים; משרדים שלא נסגרו, משרדים מנופחים. והכול בתקציב ראשון אחרי המלחמה. בתקציב ראשון שהיה צריך לתת מענה אדיר לצורכי הבריאות, לבריחת המוחות, לאתגרים כבירים שיש למדינה הזאת אחרי מלחמה.
אבל אני רוצה לדבר על ההצבעה שלא התקיימה היום. בעצם מה היא מראה? הממשלה הזאת התנתקה לחלוטין מעם ישראל. מה שמחליט לה מה קורה ואת ההחלטות שלה זה המפלגות החרדיות; מה שמנחה אותה זה הכיסא והשרידות הקואליציונית שלה. איך ייתכן שבתקציב הזה, שעוד נדבר עליו, אין מילה וחצי על השוויון בנטל, שזוהי הסוגיה הכלכלית הכי כבדה של מדינת ישראל ושל עתידה הכלכלי? אבל מה יש בו? דחייה ועוד דחייה, כדי שהתקציב הזה ישמש בסך הכול אכסניה לעוד הרבה מאוד כספים פוליטיים. כמעט 60% מהכספים הפוליטיים מיועדים למגזר החרדי, בתקציב הזה, ועוד היד נטויה. ואנחנו כולנו – מדינה שלמה תמתין עוד יומיים בתקציב המשכי, כדי שהמפלגות החרדיות ומועצת הרבנים שלהן, שכבר הודיעו שהם לא מתכוונים להתגייס אלא רק לקנות זמן וכסף, ייתנו לממשלה הזאת את גזר הדין, האם יהיה תקציב או האם נצא לבחירות?
אז, אדוני היושב-ראש, אני פונה מכאן גם אליך, כמי שבא מהציונות הדתית: אתם לא חייבים לתת יד להתנהלות הזו, ויש דברים שהם יותר חשובים מעוד חודשיים בשלטון. תודה רבה.
337 מילים של אורית פרקש הכהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.