קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היו"ר, אתה יודע מה זה מהמקפצה? שאומרים על מישהו שעושה מהמקפצה, כאילו, באמת מצפצף על כל מה שמותר, ומתריס גם מתריס גם מתריס. קבלו את ההתרסה הבאה מבית היוצר של שופטי בג"ץ.
שלושה שופטים קיבלו את הדיון בעתירה שתיתן צו לממשלה להקים ועדת חקירה לפי חוק ועדות חקירה. ובכן, רבותיי, רק רציתי להזכיר לכם, השופטים, לא כל החוכמה נמצאת בידיים שלכם. חוק ועדות חקירה קובע שהסמכות להקים ועדת חקירה היא סמכות שברשות. סמכות שברשות. זוכרים מה למדנו במשפטים? סמכות שאין חובה להפעיל אותה. ואם סמכות היא ברשות, והיא בעניין של שיקול דעת, העובדה שמישהו שוקל לשנייה אחת להתערב בעתירה ובכלל לקבוע איזשהו דיון זאת הזיה בפני עצמה.
יותר מזה, חוק ועדות חקירה קובע, נדמה לי בסוף החוק, סעיף 23 או משהו באזור, שסמכות הממשלה לפי חוק זה לא ניתנת לאצילה. עד כדי כך הבונקר של כוונת המחוקק – שזאת תהיה סמכות שברשות של הממשלה ושל הממשלה לבדה.
טוב, הוגשה עתירה, החלטה של שלושה שופטים, התקיים דיון, אני הייתי לפחות בדיון אחד בעניין הזה בבג"ץ, והממשלה מסכימה להקים ועדת חקירה, רואה בזה חשיבות, אבל לא רוצים שהשופט יצחק עמית ידון. מוגשת הצעת חוק, יש כל מיני הצעות בעניין. היום יש החלטה חדשה. אתה יודע למה יש החלטה חדשה, אדוני היו"ר? חידה.
שלושת השופטים שישבו בעתירה הם השופטים שטיין, מינץ וכשר. יש שם לפחות שני שופטים שהסיכוי שהיו נעתרים לצו קלוש – שטיין ומינץ. אז מה עושים? מה עושים? קובעים שהעתירה תהיה בפני שבעה שופטים, יצטרפו ארבעה נוספים, וכך זה עובר ליצחק עמית שיקבע הרכב. עכשיו אתה מבין מה זה מהמקפצה? לגמרי מהמקפצה.
ובכן, רבותיי, אנחנו רואים את זה. אבל אתה יודע מי יכולה ללמד את בג"ץ על המקפצה? מי יכולה? מי יכולה? מיארה. ניחוש אחד ויחידי. ולמה? כי מה עושה הגברת מיארה, שפנתה לבג"ץ להוציא צו מניעה שמבקר המדינה לא יגיש דוחות? מה היא עושה? כותבת היום שהעובדה שהממשלה לא מקימה ועדת חקירה זה שיבוש הליכים ואי-רצון להגיע ולחקור וכו'.
אין לה בושה, אין לה בושה, כי זאת אותה אחת שהגישה לבית המשפט בקשה לצו מניעה – שמבקר המדינה, שראש הממשלה התייצב בפניו עם החומרים והדוחות, לא יגיש את הדוח. אתם יודעים מי לא התייצב בפני מבקר המדינה, ודווקא הוזמן? עזוב רגע את רונן בר, ראש השב"כ לשעבר. עזבו רגע את הרמטכ"ל הרצי הלוי, עזבו. אוסקר, אוסקר לא רצה להתייצב. אז חברתו הטובה, אחרי ששנה שלמה, במתווה מוסכם, המבקר פועל – אוסקר לא רצה להתייצב, ומיארה הגישה בקשה לצו מניעה. ומי קובע? לא הרוב קובע. מי קובע? מיארה קובעת.
399 מילים של טלי גוטליב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.