קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, הידיעות על מותם הטרגי של שני תינוקות ופציעת אחרים הן כואבות. זה אסון. בכל פעם שתינוק או ילד נהרג, זה כאב של משפחה, של מכרים. זה אסון כבד – ילד אחד, שניים. אני ראיתי את התמונות של התנאים של הגן הזה; לא מבין איך ב-2026 יש תנאים כאלה בגן.
איך אפשר לא לפקח, גם אם מדובר בגן פרטי? זה משהו שמתאים לעולם שלישי ולא ל-2026. אני משתתף בצער המשפחות.
שמעתי את ראש הממשלה כשדיבר, היום ענה בנושא הפשיעה בחברה הערבית. הוא התרכז בנגב, דיבר על משילות בנגב, למרות שאמרתי לו ששיש יותר רציחות במרכז ובצפון מאשר בנגב. אבל כאשר הוא מתרכז ומתמקד בנגב, הוא מתכוון למשהו אחר – לא לטיפול בפשיעה כמו שאנחנו דורשים, לא למגר את ארגוני הפשיעה או להפסיק את הזליגה והברחת אמצעי הנשק לתוך היישובים הערביים.
ידוע מאיפה בא הנשק הזה – הנשק הזה בא מבסיסי הצבא או מהגבולות. איך זה שלא מפסיקים את הזליגה הזאת, את ההברחות האלה? הוא אמר שארגוני הפשיעה הם ארגוני טרור, אז איך אתם מרשים להם להחזיק מאות אלפי כלי נשק עם קו אספקה פעיל של כדורים ותחמושת?
וכאשר מדברים על רצח או על פרוטקשן, זה דבר יום-יומי. הייתי בהרצאה יחד עם חברים בכנס בסח'נין, ותוך כדי ההרצאה, בערב, פעמיים ירו; שמענו את היריות – על בתי עסק. אחד מבתי העסק, מאפייה, אדם שעובד למחייתו, מכובד, מתפרנס בכבוד, נאלץ לסגור את המאפייה, כי הוא לא רוצה להיסחט בדמי חסות.
ולכן זה כישלון של ראש הממשלה, כי זו אחריות של ראש הממשלה. א. אתה ראש הממשלה; ב. מינית את בן גביר, שהוא עבריין מורשע, לתפקיד ביטחון פנים, ביטחון פנים.
לא כדאי שאני איכנס בך. תשמור על שקט.
ולכן, הוא נושא באחריות כפל-כפליים, כפל-כפליים, ואם הוא לא מפטר אותו, אז זה פי שלושה אחריות. הממשלה הזאת מסריחה מרוב כישלון. (אומר בערבית: עלה הריח שלכם, תאספו את הציוד.)
295 מילים של אחמד טיבי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.