קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, זה מצחיק, חבר הכנסת דוידסון, שמצד אחד, שר האוצר כביכול מדבר על שוק חופשי, רפורמות ליברליות, פתיחת השוק, יבוא, ומצד שני, מאשרים את חוק הביצים של ששי, שזה ההפך הגמור, השוק במבנה הסובייטי, שאני במקרה מכיר היטב.
הממשלה ושר האוצר הניחו היום את תקציב המדינה על שולחנה של הכנסת. ותקציב המדינה הוא המסמך הכלכלי החשוב ביותר, הוא תוכנית העבודה של הממשלה, תוכנית עבודה שאמורה להביא בשורה לציבור, צמיחה, הורדת מיסים, רפורמות, הורדת מחירים, שיפור ברמת החיים. הגשתם היום תקציב מדינה באיחור של חודשיים וחצי לפחות – איזו בשורה אתם מביאים לציבור? איזו בשורה? כלום, נאדה, כלאם פאדי.
תקציב שכולו המשך גנבת כספים ממעמד הביניים הישראלי. שוב מיסים, שוב גזרות, שוב 15 משרדים מיותרים, שוב מיליארדים רבים של כספים קואליציוניים פוליטיים, שוב הטבות מופלגות למשתמטים. זו הבשורה שלכם? זו ביזה.
תקציב משרד ההתיישבות של סטרוק גם הפעם צומח. יחד עם הרשאה להתחייב הוא מגיע ל-1.3 מיליארד שקל, 1.3 מיליארד שקל. מה, למען השם, את עושה עם כל הכסף הזה? המשרד לשירותי דת – 887 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת 2025, עוד ג'ובים, עוד קומבינות. למה? משרד ירושלים והמסורת – 100 מיליון שקלים, ואין שר בכלל במשרד הזה. מה אתם עושים עם הכסף? המשרד לשיתוף פעולה אזורי של אמסלם, שעושה הכול, הכול, למעט שיתוף פעולה אזורי – 26 מיליון שקלים, 36 תקנים. למה? מה אתם עושים עם הכסף? זה כספי ציבור, זה כספי מעמד הביניים, מעמד הביניים שכורע תחת הנטל, המילואימניקים שקורסים ולא סוגרים את החודש, יוקר המחיה שמשתולל, ואתם ממשיכים לגנוב את המעמד המשרת, בלי קווים אדומים, בלי בושה, לעיתים בניגוד לחוק. תתביישו לכם, פשוט תתביישו לכם.
266 מילים של ולדימיר בליאק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.