קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כנסת נכבדה, קודם כול, מכבד אותנו קובי סמרנו, אבא של יונתן סמרנו, זיכרונו לברכה. תודה שאתה מכבד אותנו בנוכחות שלך.
מי שמאמין שאונר"א הוא גוף הומניטרי, אז הוא בטח גם מאמין שחמאס הוא ארגון צדקה. רק מי שמאמין שחמאס הוא ארגון צדקה יכול לקנות את זה שאונר"א הוא גוף הומניטרי. השופטים בהאג, לצערנו, בדיונים שלהם, אומרים לכל העולם: אין מספיק הוכחות שהיה קשר בין אונר"א לחמאס. ואני שואלת מכאן: תגידו, שופטים נכבדים בהאג, למה אתם מצפים בדיוק, ללוגו משותף? יש כל כך הרבה הוכחות לכך שהם נתנו את המתקנים, את המבנים של אונר"א, שהיה שילוב בכוח האדם, שהעובדים של אונר"א לקחו חלק במעשים הלא אנושיים שקרו מאז 7 באוקטובר. למה עוד אתם מצפים?
אני ממליצה לשופטים בהאג להזמין את אמילי דמארי שלנו לשיחה, אולי היא תספר להם. היא עדיין בחיים – היתר כבר לא בחיים ולא יכולים לספר. אולי היא תספר להם שהיא הוחזקה כחטופה במתקן של אונר"א, כשנשלל ממנה טיפול רפואי. אולי היא תספר להם שעובדי אונר"א ידעו כל הזמן איפה החטופים שלנו ושיתפו פעולה עם חמאס. יש כל כך הרבה סרטונים, ומבחינתי השופטים בהאג מאבדים את כל האמינות שלהם כשהם מתכחשים לזה. לכן גם אני תומכת בחקיקה החשובה הזו. בנושא הזה אין אופוזיציה, אין קואליציה, וכולנו מאוחדים בזה שצריך להילחם בגופים האלה שהם גופי טרור לכל דבר ועניין.
אני רוצה להתייחס לעוד נושא שקשור בקשר ישיר, והוא הקמת ועדת החקירה הפוליטית שהותנעה כבר היום בוועדות הכנסת. כשאני רואה את ההתפתחויות בפרשת קטרגייט, אותה פרשה שבמסגרתה בעצם עובדים בלשכת ראש הממשלה שהיו נגישים לחומרים הכי מסווגים שיש ועבדו מתוך קודש הקודשים ממשרד ראש הממשלה תוך כדי מלחמה קיבלו כסף מקטר. כשאני רואה לאן החקירה הזו מסתעפת, אני מבינה מדוע ראש הממשלה וחברי סיעתו כל כך מתנגדים להקמת ועדת חקירה ממלכתית, מקצועית, עצמאית, בלתי תלויה, שתרד לחקר האמת. כי הם כנראה חוששים שזה יגיע אליהם.
תקשיבו, זה לא משנה איך יקראו לזה, ועדת חקירה לאומית, ועדת חקירה מצוינת, ועדת חקירה פריטטית, ועדת חקירה פתטית – זה לא משנה. כל מודל שבו הנחקרים הם אלו שממנים את החוקרים, כל מודל כזה הוא ועדת טיוח, טיוח של האמת. ואם לא נעשה בדק בית דחוף, דחוף, אנחנו נביא אלינו עוד אסון. הרי קרה לנו מחדל נוראי. אם לא נפיק לקחים באמת, בידיים נקיות, אנחנו נביא עלינו פשוט מאוד עוד אסון.
זה הזוי לקחת חברי כנסת, שהם בעצמם אמרו בעבר "חמאס הוא נכס", ולתת להם לבוא ולהקים ועדת חקירה. זה לא נכון שפוליטיקאים, גם מימין וגם משמאל, יבחרו את החוקרים. לא נכון לעשות מזה עסקונה פוליטית. פעם אחת צריך להתנהל במקצועיות – אלו חיי אדם. אני גם אזכיר שדברים פריטטיים תמיד נתקעים. תדמיינו לעצמכם סיטואציה הזויה כזו שבה יש ועדת חקירה פוליטית, חצי מהחברים בה ממליצים על א' וחצי ממליצים על ב', ושוב עם ישראל ממשיך להתווכח בלי שיש בסיס עובדתי מוצק ומקום שהוא אובייקטיבי.
גם חברי הקואליציה הזו, שישבו באופוזיציה לא מזמן, דרשו ועדת חקירה ממלכתית, על הרוגלות, על הסוהרות. לפני חודשים ספורים הם ישבו פה ובאולפני הטלוויזיה והבטיחו למשפחות שכולות שתוקם ועדת חקירה ממלכתית ברגע שיירגעו הקרבות, שהמלחמה תעצור, ופתאום הם התהפכו כמו סטייק. כל אחד צריך לשאול את עצמו מדוע. אנחנו לא נשתף פעולה עם ההצגה הזו, ובעזרת השם, בישיבת הממשלה הראשונה של הממשלה הבאה אנחנו נקים ועדת חקירה ממלכתית.
519 מילים של מירב כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.