קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אני לא רוצה להתחרות בצ'ייסר, או בהילה קורח, או באף אחד אחר ממשתתפי או מנחי תוכניות הטריוויה השונות, אבל יש לי חידון למי שנשאר בשעה מאוחרת זו במליאה, יש לי חידון קצר לחבריי במשכן פה. סימון, אתה שומע? אתה היחידי שנותר פה. מי מכם שמע על תמר אברהם? מי מכיר את עליזה אוזן, או את אבישג אילוז, או את סופיה אלחדד, או אורה ביטון? אתה מכיר? מישהו פה מכיר? השמות מצלצלים? מוכרים? כלום.
אז אני אגיד לך מה הפתרון. כל הנשים האלו שהזכרתי את שמותיהן הן בעלות הנס, כי מדובר, שים לב, בנציגות של מפלגת ש"ס, כן כן, נשים שהן נציגות של מפלגת ש"ס לקונגרס הציוני. ולכן אני קוראת להן "הנס של הקונגרס". בקונגרס הציוני, מסתבר, יש חובת ייצוג לנשים בכל מפלגה. זה היה 30% ועלה ל-40%. בלי ייצוג נשים אין ג'ובים, אין כספים, אין, פשוט אין. אי-אפשר להיות חלק מהקונגרס, ובלי להיות חלק מהקונגרס, אי-אפשר לקבל תקציבים, מינויים, ג'ובים, ג'ובים, ג'ובים. כלום.
אז מה הנס? שפתאום, אברקדברה, אפשר לתת גם לנשים חרדיות – שימו לב – להיות נבחרות ציבור. חרדיות. מדהים. הרי לאורך השנים הסבירו לנו תמיד המפלגות החרדיות שכל כבודה בת מלך פנימה, שנשים לא צריכות להוביל, שהן לא אמורות לשבת סביב שולחן מקבלי ההחלטות. ואז, ברגע שאומרים להם: תקשיבו, בלי זה אין בוננזה – הופה, יש ייצוג לנשים. פתאום נעלמות הבעיות. נשים חרדיות, נשים אדוקות, נשים צנועות, מייצגות את הציבור, והשמיים לא נופלים, אולי אפילו להפך – ייתכן שהן עושות שם עבודה טובה.
אבל הנס של הקונגרס, לצערי, לא משכפל את עצמו כאן, בכנסת ישראל. לא. בכנסת, לנשים חרדיות עדיין אסור לרוץ במסגרת של מפלגות חרדיות. במפלגות החרדיות מוכנים שאת הכיסאות שלהן בכנסת יאיישו אנשים שכבר הוכח שגנבו או לקחו שוחד, רק לא נשים. הם אולי שוביניסטים ושונאי נשים, אבל אנחנו, אנחנו המטומטמים שלא מתעקשים שגם כאן בכנסת ישראל יישמו את הנס של הקונגרס.
297 מילים של מירב כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.