קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, גברתי היושבת בראש. אילולא עמד כאן ראש הממשלה לפני כשעתיים וזיהם את האולם בדברים נוראיים ובשקרים, לא הייתי נושא את הדברים שאני אמור לשאת עכשיו. "בשנים האחרונות התגברו המתחים", כך כותב ראש הממשלה לנשיא המדינה במכתבו לבקשת חנינה. במכתב הזה אין שום חרטה, שום קבלת אחריות, שום ראייה לעתיד, שום וכלום ושום דבר, כאילו אנחנו, אזרחי מדינת ישראל – הוא עושה לנו טובה שהוא ממשיך להיות ראש ממשלה ומבקש חנינה.
"בשנים האחרונות התגברו המתחים", כך כותב במכתבו נתניהו. אדוני ראש הממשלה, אתה לא מודע לשום דבר. לא ההליך המשפטי, כפי שאתה כותב במכתבך, הוא הגורם להתנצחות ומחלוקות בעם, אלא אתה, נתניהו, באופן ישיר. אתה ריסקת את החברה הישראלית. אתה הוא זה שרכנת לעבר אוזנו של הרב כדורי ולחשת: "הם שכחו מה זה להיות יהודים", כאילו יש לך בעלות על יהדות. "הערבים נוהרים לקלפיות", כך אמרת; שמאלנים בוגדים, כך אמרת.
מדי שבוע עומדים כאן השר אמסלם, השר קרעי ועוד כמה חברי כנסת ומטנפים את האולם הזה בדברים נוראיים. אין מילה אחת של לקיחת אחריות. מכונת הרעל שלא מפסיקה לקלל חצי עם. מכונת רעל משמידת ערך, משמידה את ערך החברה הישראלית.
במכתבך כתבת: "אני מחויב לעשות ככל שביכולתי לאחות את הקרעים, להשגת אחדות בעם, ולהשבת האמון במערכות המדינה". הצחקת אותי. אתה, אתה שמוביל את ריסוק החברה והקרע בעם. אתה, שבמשך ארבע שנים לא אמרת לשר המשפטים שהביא לקרע בעם במהפכה המשפטית: עצור; אתה, שעודדת בעצם שתיקתך; אתה, שלא לקחת אחריות לאחר האסון הנורא של 7 באוקטובר; אתה, שאינך תומך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית; אתה, שרק לפני שעתיים עמדת על הדוכן הזה ולכלכת על חצי מהעם.
אתה באמת חושב שנאמין לך? אתה? איך אמר שר האוצר בממשלתך? שקרן בן – ואני אעצור כאן מפאת כבודו של אביך, זכרו לברכה.
278 מילים של מיקי לוי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.