אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, החלק הראשון של הנאום שלי פה הוא לגבי הביקור של איתמר בן גביר בכפר לקייה לפני כמה ימים.
איתמר, אל תבוא ותפריע לילדינו באמצע הלילה. הם חולמים על מציאות טובה יותר. אני אספר לך קצת על הכפר לקייה, שהתגנבת אליו לפני כמה ימים. לקייה הוא כפר של תרבות וידע, ואנשים משכילים. אתה יודע כמה חלומות נהרגו השנה? נהרגו 218 אזרחים ונפצעו אלפים. מספיק, תאסוף את הנשק ותעצור את ההרג. תבוא ותשב עם ראשי הרשויות.
שריף אלאסד, ראש מועצת לקייה, הוא הכי צעיר, בן 34. הוא עבד כאח מוסמך בסורוקה עשר שנים. הוא עבד עשר שנים, וראה מאות ערבים נהרגים ואלפים נפצעים. הוא היה בטראומה. עכשיו, אחרי שהוא נבחר, הוא ידע מה הסיבה לכל הפשיעה בחברה שלנו: אתה, השר לכישלון לאומי.
תודה לאל שהגשם המבורך ירד אחרי ביקורך, כדי לשטוף את הגזענות שהשארת מאחור. אני מברך על ביקורים המקרבים לבבות, הבונים דו-קיום, כמו הביקור של גלעד קריב בכפר אום אל-ח'יר לפני יומיים.
בחלק השני אני מדבר בערבית, (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: קצת דיבור בערבית. יש לנו פתגם שאומר: תפגוש את האנשים בבוקר ולא בערב, ואומר: האורח של הערב, אין לו ארוחת ערב. ואתה בן גביר, יא איתמר, אתה לא אורח. אם יש משותפת – המסר שלי הוא לכל החברה הערבית: אם יש משותפת – אתם לא מכירים אותנו, הבדואים, ולא יודעים איך אנחנו מתאספים לעזור. אנחנו נשב לנו בנחת בקלפיות לילה לפני. תקראו לזה טכניקה, תקראו לזה מצב חירום, תקראו לזה איך שתרצו. בסופו של דבר אנחנו רוצים משותפת.)
אל תדברי. אני יודע. אל תקרקרי. מספיק, אני רוצה להמשיך.
את לא יודעת שהשפה הערבית והעברית מאותם שורשים, שפות שמיות.
(אומר בערבית: אחח אחח אחח, את הכרחת אותי לדבר.)
(תספרי את הגברים שלך, מהקירח ועד המסריח.)
(תספרי את הגברים שלך, מהקירח ועד המסריח.)
אל תדברי. אני לא רוצה לשמוע.
תלמדי ערבית.
אל תסתכלי עליי ככה.
אנחנו לא מפחדים ממך. אנחנו לא מפחדים. תכבדי את עצמך.
(אומר בערבית: חבל להגיד לך, חבל. הנשים שלנו - - - תשתקי.)
חלאס, חלאס. מספיק. רק תמשיכי לקרקר.
אוסקוט.
לא, לא. אני מכבד - - -
- - -
תתרגמי בגוגל, או תבדקי שלשתי השפות, הערבית והעברית, אותם שורשים. יש הרבה דברים משותפים. תבדקי.
(אומר בערבית: אלוהים.)
תסיימי, תסיימי.
בואי נסיים. כמה זמן נשאר לי?
חלאס, חלאס.
את תמשיכי לקרקר - - - תפסיקי - - -
חלאס, חלאס.
- - -
תודה לך.
(אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: בסוף אני אומר לאנשינו בנגב, הישוב אל-סבע הוא ירושה מהאבות שלנו והאדמה של הילדים שלנו והנכדים שלנו, בעזרת האל. כמה יפות הרוחות המזרחיות שלו וכמה יפות סופות החול שלו, וכמה יפים ערוצי הנחלים שלו וגבעות הסלע שלו. ובעזרת האל, אם האל ישתבח שמו ירצה, תהיה רשימה משותפת, ונביא 17 מנדטים. תהיו בריאים.)
מילה אחרונה. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: שאלו אותי מה פירוש המילה "טור" בנאום הקודם, אז לכל הקהל הערבי שלנו בצפון הארץ, במשולש הצפוני, במשולש הדרומי, בגליל העליון והתחתון, שאלו אותי מה פירוש המילה "טור". "טור" בלהג הבדואי פירושה נחל עמוק אשר לא מתגוררים בו. אבל אנחנו הבדואים, משום שאנחנו אנשים קשים, רוצים לגור במקומות הכי קשים, ולא נעזוב את הישובים שלנו, ולא נעזוב את האדמה שלנו. תהיו בריאים.) תודה לך, אדוני.
515 מילים של סמיר בן סעיד. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.