תודה, אדוני. אני פונה בנאום לשופטת בית משפט השלום ציפי גז. אני מקדישה את הנאום גם לחברה הטובה שלך, הפרקליטה יהודית תירוש. יש לי המלצה בעבור שתיכן: התפטרנה מייד, כי לא יעלה על הדעת ששופטת בישראל תהיה שקרנית, ולא יעלה על הדעת שפרקליטה בישראל תהיה שקרנית.
ואתם יודעים על איזה שקר אני מדברת? אני אזכיר לך, ציפי גז, השופטת, ואני אזכיר לך, יהודית תירוש, הפרקליטה, איך את משקרת.
כתב אישום שהוגש כנגד ראש הממשלה הסתמך בין השאר על עדותו של פילבר. קבעו שהייתה פגישת הנחיה בינו לבין ראש הממשלה. אלא שכשבדקו את האיכונים וראיות חפציות, הוכח שלא הייתה פגישה כזו, ולא הייתה היתכנות לפגישה כזו. למה את כל זה אני מזכירה לך, ציפי גז, והגברת יהודית תירוש? כי אתן הגשתן בקשה לתיקון כתב אישום, ולתקן את התאריך, ואמרתן שלא ידעתן. בית המשפט דחה את הבקשה שלכן. עד כאן – שעמום. אבל כשנודע, כשנודע על תרגיל החקירה הבזוי – הבזוי – שעשיתן בתיק הזה – תרגילי חקירה, אגב, בזויים ביותר. בין השאר, העובדה שלא עימתתן את פילבר עם הראיות החפציות, ואמרתן לבית המשפט שלא הייתן מודעות לזה שיש פער בין הראיות החפציות והאיכונים לאותה פגישה.
אבל רגע, השופטת ציפי גז והתובעת יהודית תירוש, זה לא הדבר היחיד ששיקרתן בו. אתן אמרתן, המדינה אמרה, שאתן לא ידעתן שעושים תרגיל חקירה, תחבולה, חקירה בזויה לעד המדינה ניר חפץ. אמרתם שלא ידעתם. אוי, איי, איי, האמת היא ניצחת. כמה חבל, גברת ציפי גז, וכמה חבל, יהודית תירוש. הינה מסתבר שסגן ניצב חבקין, לא אני, לא שוטר זוטר, הוא היה חוקר ראשי בתיק הזה, הוזמן, היה רשום כעד תביעה, הפרקליטות ויתרה עליו – מעניין למה – הוא הוזמן כעד הגנה, עולה לעדות, ומבקש מבית המשפט הגנה מפני הפללה עצמית. יש דבר כזה. בהתחלה השופטים מתלבטים, ואז הם מאפשרים לו את הזכות מפני הפללה העצמית. והוא מספר שאת, ציפי גז, השופטת, ואת התובעת, יהודית תירוש – תחזיקו את הכיסא – אתן ישבתן איתו יחד בדיון על תחבולת החקירה הזו.
אתן ידעתן לא רק על תחבולת החקירה, אתן גם ידעתן על הפער בין הראיות החפציות לדברים של פילבר, ולא עימתֶּן אותו רק כי רציתן להגיש כתב אישום, כשידעתן שאתן רושמות עובדה שלא מתיישבת עם חומר הראיות. ואת שופטת בישראל, ציפי גז, את לא מתביישת להיות שופטת בישראל? ואת ממשיכה להיות תובעת בישראל, הגברת יהודית תירוש?
אז התחלתי בהמלצה, ואני אסיים בהמלצה – תתפטרו. באמת תתפטרו. מודה ועוזב ירוחם אולי, אבל לכו. לא יעלה על הדעת ששקרנית תשב, תהיה שופטת במדינת ישראל, ושקרנית תהיה פרקליטה בחוד החנית בפרקליטות.
400 מילים של טלי גוטליב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.