אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, נשאלתי מה רע בהחלטה של מועצת הביטחון. לכאורה, זוהי החלטה היסטורית שמטרתה להעביר את השלטון ברצועת עזה מידי החמאס לגורם אחר.
אבל מעבר לנאיביות במחשבה שאיזשהו גורם ערבי כמו אבו מאזן או מישהו אחר – טורקיה, קטר – יפרק את החמאס ויילחם בטרור שמאיים על יישובי העוטף, ההחלטה רעה ביותר מבחינת הנתיב שהיא מבקשת לסלול להקמת מדינת טרור. זה פשוט מתנת ניצחון למרצחים המפלצתיים מהטבח בשמחת תורה. גם אם מדינה שכזאת תקום רק בעזה – זו קטסטרופה, וכל ילד מבין שזה לא ייעצר בעזה, אלא ימשיך גם ליהודה ושומרון.
ביום העצמאות תשכ"ז, שלושה שבועות לפני מלחמת ששת הימים, סיפר רבנו הרב צבי יהודה, זכר צדיק לברכה, על תחושותיו לאחר החלטת האומות המאוחדות על סיום המנדט ותוכנית החלוקה, וכך אמר: באותן שעות ראשונות לא יכולתי להשלים עם הנעשה, עם אותה בשורה נוראה כי אכן התקיים דבר השם בנבואה – ואת ארצי חילקו. איפה חברון שלנו, ואיפה שכם שלנו, ואיפה יריחו שלנו? אנחנו שוכחים את זה? הבידינו לוותר על איזה מילימטר מהן? חלילה וחס ושלום. עד כאן, סוף ציטוט.
ואני מוסיף: איפה חבל עזה וגוש קטיף שלנו? הנביא יואל התנבא מפי השם: "כי הנה בימים ההמה ובעת ההיא אשר אשיב את שבות יהודה וירושלם, וקִבַּצתי את כל הגוים והורדתים אל עמק יהושפט ונשפטתי עמם שם על עמי ונחלתי ישראל אשר פִּזְרו בגוים ואת ארצי חִלֵּקו". באופן פשוט אפשר להבין שהכוונה במשפט "ואת ארצי חִלֵּקו", שהם חילקו את הארץ לחלקים, לגזרים ולחתיכות. אבל המצודת דוד מפרש שם: חילקו ביניהם – וזוהי בדיוק החלטת מועצת הביטחון על רצועת עזה. מחלקים ביניהם, בין כל מדינות ערב, טורקיה ואמריקה, את רצועת עזה, שהיא חלק מנחלת שבט יהודה.
ואני שב ומישיר מבט לנשיא האמריקאי: לא בשביל גזלת ארץ הקודש וחלוקתה נבחרת על ידי ההשגחה האלוקית לתפקידך. ארץ ישראל לא ניתנת לחלוקה, לא לקטר, לא לטורקיה, לא לרשות הטרור הפלסטינית ואפילו לא לאמריקה. היא פשוט לא ניתנת לחלוקה, לא ביניכם ולא בכלל. ארץ ישראל שלנו, ובעזרת השם נחיל ריבונות על כולה.
בדיוק בשביל כך לפני כמה שעות העברתי ליושב-ראש ועדת החוץ והביטחון דרישה חתומה על ידי שישה מחברי הוועדה לקידום דיון בוועדה להכנת הצעת החוק שלי להחלת ריבונות ביהודה ושומרון לקריאה ראשונה. תודה רבה.
350 מילים של אבי מעוז. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.