קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
האמת, גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, לייצג קהילה שנפגעת יום-יום מגזענות זה מאוד קשה בכנסת הזאת, אבל יותר קשה כשקוראים לך טיפשה ומטומטמת, כי באת אחרי הודעה של אימא שילדים בני 12 ו-13 לא נרדמים בלילה מאז שעצרו אותם במשך שעות בלי אוכל, בלי שתייה, והפחידו אותם.
אתם יודעים, יש גבול לציניות,.יש גבול. יש גבול כמה אפשר להיות אפאתיים ובריונים כלפי קבוצה חלשה. וגם עכשיו, ברגעים האלה, אני בוחרת להזכיר את הנתון. ב-2019 יצאנו במחאה מאוד מאוד גדולה. סגרנו את כל הצמתים של המדינה, כי לא הייתה ברירה, אחרי שירו בנער בשם סלומון טקה, זכרו לברכה. אתם יודעים כמה תיקים נפתחו אחרי זה, אחרי שהבטיחו שיטפלו? לקהילה של 170,000 איש – תורידו נשים, תורידו קשישים – לקבוצה של 70,000 איש פתחו יותר מ-30,000 תיקים. 70,000 איש – 30,000 תיקים. זה לא פרופיילינג? זה לא לרסק קהילה שלמה?
אני מוכנה לתת את הכיסא שלי. ואז בא שר, אומר לי: דפוקה, טיפשה. כשאני צריכה להתמודד עם זה שהאימא בוכה לי יום-יום, שהילד שלה לא ישן בלילה ולא אוכל, ילד מצטיין עם מאיות. אז כמה קל לנפנף שאתה מרעיב, שאתה מביא עוד שוטרים. תעשה דיון על אלימות משטרתית. אתה לא תקרא לי טיפשה ומטומטמת ותבוא אליי ותיצמד אליי ככה, כמו בריון.
אז איפה אתם, אה? איפה כל האנשים שהם עם קצת יושרה, קצת אינטגריטי, שאתם מוכרים שאתם דואגים לחלשים? איפה אתם דואגים לחלשים? אכפת לכם רק מפוליטיקה. לי לא אכפת מהכיסא. כדי שבני הקהילה שלי יהיו בסדר, והבן שלי – וכל ילד שנפגע ונעצר מהקהילה זה הבן שלי – אני מוכנה לוותר על הכיסא. איזה חברה נהיינו? אז מה, נצמדת אליי ככה, חשבת שתרביץ לי? אתה מאיים עליי? אתה מאיים עליי? לאן הגענו, אה, מירב, ששר בא אליי ככה?
אני רוצה לומר לך משהו, גברתי היושבת-ראש, את מהמפלגה שלו, את מכירה את ההגינות שלי. אבל הוא לא מאיים עליי, ואף אחד לא יאיים עליי ולא על הקהילה שלי.
304 מילים של פנינה תמנו. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.