קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, ראשית, אני חייב לציין כי לתת לעבריין המסית בן גביר להיות השר התורן ביום שבו מליאת הכנסת מציינת את יום הזיכרון ליצחק רבין, זיכרונו לברכה, זה עוד שפל ערכי ומוסרי של הקואליציה הביזיונית הזאת.
הערב אנחנו עדים לעוד דיל פוליטי, דיל פוליטי מסריח בין נציגי משתמטים בכנסת לבין הליכוד, שאיבד את דרכו:הצעת חוק שהיא כפייה דתית תמורת הצעת חוק פגיעה בתקשורת החופשית; הצעת חוק אנטי-ציונית תמורת הצעת חוק אנטי-דמוקרטית; הצעת חוק שהיא ספק חוקתית תמורת הצעת חוק לא חוקתית אשר עולה להצבעה בניגוד לדעתו של הייעוץ המשפטי לממשלה.
אבי החרפה הזאת, השר קרעי, הוא סכנה לתקשורת החופשית, לחופש הביטוי, לדמוקרטיה הישראלית. אבי החרפה הזאת, השר קרעי, מעוניין לסתום את הפה לכל אזרח בישראל שחושב אחרת ממנו. אבי החרפה הזאת, השר קרעי, הוא מכונת רעל של איש אחד. אין לו שום קשר לליכוד ולא לערכי הליכוד כפי שאנחנו מכירים אותם. הוא לא מבדיל בין טוב לרע, בין לאומי ללאומני. ולפני כמה שנים, בדיון על השכר של נתניהו, גם נוכחנו לדעת כי השר קרעי – אז חבר כנסת – הוא רואה החשבון היחיד בעולם שלא מבדיל בין ברוטו לנטו. השר הכושל הזה, שאין לו מושג ואין לו הישגים, לא יצליח במסע ההרס של התקשורת הישראלית. תרשמו: החוק ההזוי הזה בסופו של דבר לא יעבור. ישראל תישאר דמוקרטיה, השר קרעי. תודה רבה.
215 מילים של ולדימיר בליאק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.