קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני יו"ר הכנסת. כנסת נכבדה, בזמן שלי של הצגת האי-אמון אני דווקא רוצה להביע אמון – אמון במנהיגות ראויה, באופי, בדרך, ביושרה ואחריות, במנהיג שדמותו תהיה לעולם גאווה לישראל, סמל לביטחון, תקווה והסכמים.
הכנסת מציינת היום את יום השנה ה-30 לרצח ראש ממשלת ישראל יצחק רבין, זכרו לברכה, שנרצח על ידי יהודי ארור בכיכר מלכי ישראל בעצרת של תמיכה בשלום. לא קם עוד מנהיג ישראלי כמוהו, מנהיג שייזכר לעולם כלוחם גיבור וחייל של שלום. מי עוד השאיר אחריו מורשת של ניצחונות מפוארים, של די לאלימות וכן לשלום?
מי שמתיימרים להיכנס לדפי ההיסטוריה כמנהיגים וכמדינאים, אלה שקושרים לעצמם כתרים ואלה שחשים עצמם כמורמים מעם – כמו אותו, שההיסטוריה שפטה, גם אותם היא תשפוט. והיא תשפוט לפי שאלות: איזה נכס הם השאירו אחריהם בלכתם? האם האדמה שבה הלכו הצמיחה פרחים או זרועה היא בדם? האם הציבור המופלא שתחת השגחתם הפך לחברת מופת או עבר השחרה, פילוג ודיכוי?
זה יום שבו הכנסת מרכינה את הראש – לזכור ולא לשכוח את יצחק רבין, זכרו לברכה. אבל תשימו לב, סביבי וסביבכם נראה שדווקא נעשה הכול כדי למחוק ולברוא מציאות ועבר מהונדס. ואני שואלת בכאב ובדאגה: אם לא היה חוק לציון האירוע, אני תוהה בדאגה, האם גם אז הייתה הכנסת מרכינה את ראשה וזוכרת? ראש הממשלה ינאם כאן? בן גביר, שהגיע אל הסמל, הוא זה שנמצא כאן, אבל ראש הממשלה ושר הביטחון גיבור ישראל יצחק רבין – לא.
אני רוצה להיזכר, ממש לפני דקות אחדות, היינו בהר הרצל ושמעתי את נאומו המדהים, המרגש, של יונתן בן ארצי: מילים יכולות להרוג, אבל מילים בכוחן גם לרפא ולתקן ולברוא. היו לך מילים מדהימות, יונתן. הן נגעו בכל לב, הן פתחו כל לב, הן מסמלות עתיד ותקווה. אני בטוחה שסבא שלך וסבתא שלך גאים בך מאוד על המשך דרכם. תודה רבה לכולכם.
285 מילים של אפרת רייטן מרום. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.