קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, פרשת הפצ"רית מסעירה את כולנו. ואני רוצה רגע לשים את החקירה בצד ואת כל השאלות על האירוע עצמו, כי אני בטוח שידברו עליהן, גם דיברו וגם ידברו עוד הרבה מאוד. אני רוצה לדבר על התגלגלות השיח על הפרשה, שיח שהידרדר משיח ענייני ולגיטימי על מה חוקי ומה לא חוקי, מה מוסרי ומה לא מוסרי, על הצדק ועל מה צריך להיעשות, לשיח אלים, ברוטלי, כזה שתולה בכיכר העיר ומאשים בני אדם, ישראלים ששירתו שנים ארוכות בצבא והגנו על חיילי צה"ל, בהאשמות חמורות, מסיתות, שמשסות ומצביעות על בגידה ואנטי-ציונות.
ממש דקות לפני הדיווח על ההיעלמות שלה והניסיון האובדני, שמעתי חברת כנסת, את טלי גוטליב, אומרת שהפצ"רית היא אויבת לוחמינו. שר אחר, אלי כהן, אמר: הפצ"רית תקעה סכין בגב של חיילי צה"ל. חברת כנסת אחרת, לימור סון הר מלך, האשימה אותה ברדיפה אובססיבית אחרי לוחמי צה"ל, וההיסטוריה תשפוט אותה. ושלא נדבר על ינון מגל וחבורת צמאי הדם בערוץ 14, שקראו ללינץ'. תגידו, אתם השתגעתם? עד שתראו דם לא תירגעו? עד שהיא תמות או תתלה את עצמה, אתם לא תפסיקו עם השפה האלימה הזאת? היא גם אימא והיא גם אשת משפחה.
היא שירתה שנים בצבא, והגנה על חיילינו בהאג. יש לה גם זכויות. היא אזרחית ישראלית והיא בת אדם כמו כולנו.
ונכון, היא טעתה, והיא צריכה לעמוד לדין, והיא צריכה לשלם מחיר – –
– – והיא צריכה להיענש על דברים חמורים מאוד שהיא עשתה. אבל למה להגיע למחוזות כאלה? ולמה להסית? ולמה השפה האלימה הזאת? הפריימריז לא צריך להכשיר כל דבר. מה זה נותן לכם? ומה אם מחר זה יהיה מישהו מחבריכם? מה יקרה אז? באותו להט?
תאמינו לי, אם יאשימו מישהו מכם, חלילה – –
– – גם אתם תרצו להיות במקום שמנסה להוכיח את חפותו, גם אם הוא עשה דברים חמורים מאוד.
והיום, אדוני היושב-ראש, מציינים את רצח רבין.
לא ראיתי אותך נמצא שם על הקבר – סליחה, אדוני – ולמעשה אף אחד מחברי הקואליציה לא היה מלבד השר אבי דיכטר, שהיה תורן הממשלה. הייתי מצפה ש-30 שנה אחרי רצח שנבע מתוך הסתה מאוד קשה – –
דווקא בתקופה שבה אנחנו נלחמים על שפה ועל הסתות ושיח מקצין שהוביל בסוף לרצח, תתייצבו שם ותוכלו להתאפק – –
– – ותוכלו לומר את הדברים, כי כאילו לא למדנו כלום מרצח רבין. אנחנו בול באותו מקום, ואם נמשיך את המלחמות הפנימיות האלה ולא נרגיע את הרוחות של כולנו, נגיע לאותה תוצאה בדיוק. ולא אוכלי מוות אנחנו, אנחנו פשוט לא ששים אלי קרב.
410 מילים של איתן גינזבורג. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.