קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כנסת נכבדה, ביום חמישי האחרון הייתה הפגנת המיליון החרדית. לא היו שם מיליון, אבל מאות אלפי צעירים חרדים מילאו את הרחובות. הסתכלתי עליהם ולא יכולתי להיפטר ממחשבה אחת: אם הצעירים האלה, אם חצי מהצעירים האלה, אם רבע מהצעירים האלה היו עומדים עם נשק על הגדר של עזה ב-7 באוקטובר, האסון לא היה קורה; אם במקום לבוא לירושלים הם היו באים לבקו"ם, האסון לא היה קורה; אם במקום להילחם בנו הם היו נלחמים איתנו, האסון לא היה קורה; אם במקום לרוץ ברחובות הם היו רצים בטירונות, האסון לא היה קורה. זה כל הסיפור. הוא לא מסובך, הוא פשוט.
אנחנו לא רוצים שהם יתגייסו כי יש להם בעיה עם זה שהם חרדים – אין לנו; אנחנו לא רוצים להחזיר אותם בשאלה, לא רוצים להעניש אותם. אנחנו רוצים שהם יתגייסו כי אחרת עוד אסון יקרה. זה מה שצה"ל אומר לנו. זה המשפט שמסכם את כל הישיבות וכל הדיונים וכל הטיוטות וכל ההסברים. אין לנו מספיק חיילים ואין לנו מקום אחר להביא ממנו חיילים חוץ מההפגנה הזאת.
הטיעון של הפוליטיקאים החרדים מנגד הוא שאסור שהם יפסיקו ללמוד תורה. אתם יודעים מהו הגורם מספר אחת בהיסטוריה לזה שיהודים הפסיקו ללמוד תורה? זה שרצחו אותם. יהודים מתים לא לומדים תורה, ואם אנחנו לא רוצים שיהיו פה יהודים מתים אנחנו צריכים צבא יהודי חזק, שיודע להגן על הגבולות, שיודע להגן על המדינה, שיודע לעצור את אויבינו.
מה שהיה בהפגנה הזאת זה צעירים שכשירים לשירות צבאי, והם לא בדיוק נראו לי שבורי לב על זה שבאותו יום הם נקרעו מתלמודם. מי שיכול ללכת להפגנה כזאת, יכול לשרת בצבא. והוא יעשה טובה לתורת ישראל, כי מי שמגן על עולם התורה במדינת ישראל הוא קודם כול ולפני הכול צבא ההגנה לישראל. אם הוא לא היה, לא היו ישיבות, לא היו לימודי תורה, לא היה מי שישמור עלינו. אתם רוצים להגן על עולם התורה? תתגייסו לצה"ל.
אני רוצה לשאול מפה את הממשלה: מה פשר השתקנות שתקפה אתכם לפתע? הם ירקו ללוחמים שלנו בפנים, ואתם שותקים; הם תקפו את המשטרה, ואתם שותקים; קראו לישראל מדינת אויב – היו שלטים כאלה – ואתם שותקים; שרפו את דגל ישראל, וכל הלאומנים הגדולים שותקים כמו דגים מתים. כמה קללות חטפנו על ההפגנות של המחאה בשנים האחרונות, הפגנות שהובילו אותן לוחמים פטריוטים, הפגנות ציוניות שבהן הניפו בגאווה אלפי דגלי ישראל, הפגנות שכולן הסתיימו בשירת התקווה. ועכשיו, פה בהפגנה, דגל ישראל בוער על הרצפה, נרמס ברגליים גסות, והממשלה שותקת. פתאום אין סרטון מזועזע של נתניהו. פתאום אין את בן גביר מודיע שהוא הנחה והורה למשטרה לפתוח בחקירה. פתאום בערוץ 14 אין שידור מיוחד של הפטריוטים. אתם יודעים למה – כי הם הכול חוץ מפטריוטים.
ההפגנה הזאת היא של הממשלה הזאת. אתם אפשרתם לזה לקרות, ואתם אפשרתם לזה לצמוח, ואתם טיפחתם ופיתחתם את זה. קואליציה ששתקה מול ההפגנה ביום חמישי היא קואליציה אנטי-ציונית. הרי הממשלה הזאת לא מפסיקה לדבר על אנחנו והם. אתם יודעים מה? יש אנחנו והם. אנחנו מאמינים בשירות צבאי; הם מאמינים בהשתמטות. אנחנו אוהבים את הדגל; הם נותנים לו לבעור בחוצות ירושלים. אנחנו מאמינים בציונות; הם שכחו מה זה להיות ציונים. אני מכיר את כל הדיבורים על זה שממילא אין טעם להעביר חוקי גיוס, כי הם ממילא בחיים לא יתגייסו. אבל אני אומר לכם שיש דבר אחד שעוד לא ניסינו. אחרי כל התיקונים לחוק שירות ביטחון וכל הבג"צים והממשלות שנפלו וההבטחות הריקות שלא קוימו, יש דבר אחד שעוד לא ניסינו – לא ניסינו את זה שפעם אחת המדינה תתנהג כמו מדינה; שמדינת ישראל תגיד: גמרנו לשחק. יש חוקים במדינה הזאת, ואתם תקיימו את החוקים, ומי שלא יקיים את החוקים יישא בתוצאות, והן יהיו חמורות. הכול על השולחן – שלילת זכות הצבעה, שלילת תקציבים, שלילת קצבאות, מאסר בפועל. הכול. מדינה שמתנהגת כמו שמדינה אמורה להתנהג, שמתייחסת ברצינות לעצמה, שאומרת: החוקים הם לכולם, ומי שלא יקיים את החוק יחטוף.
60 מיליארד שקל בשנה עולה למדינה זה שהחרדים לא מתגייסים – חישוב של כל הארגונים, כולל קהלת – מכספי משלם המיסים הישראלי. למה? למה שנשלם על החלטה שאתם עשיתם לגבי חייכם? אתם רוצים ללמוד בישיבה? מאה אחוז, תשלמו, זה עליכם, לא עלינו. למה שאנחנו נשלם את זה? אתם צריכים לשרת בצבא, ואתם צריכים לעבוד כדי לפרנס את עצמכם, ואז אתם יכולים ללמוד כמה שאתם רוצים. זאת זכותכם, אבל זכויות זה משהו שבא עם החובות ולא במקום החובות.
והממשלה הבאה – ותהיה הממשלה הבאה. תהיה גם המדינה הבאה, והמדינה הבאה, במקום מדינת המושחתים והמשתמטים החלושה והמפוררת שיש לנו היום, תהיה מדינה חזקה שיודעת לעמוד על שלה ויודעת להגיד לאזרחיה: החגיגה נגמרה. מי שיודע להחזיק שלט בהפגנה, יודע גם להחזיק רובה בטירונות. מי שיודע להפסיק את לימודיו בשביל ללכת מכות עם שוטרים, יכול גם ללכת בבוקר לפרנס את עצמו. אין לנו 60 מיליארד שקל ואין לנו מספיק חיילים. אלו שתי עובדות החיים. זה לא נגדכם, זה לא במריבה. עובדות: אין לנו 60 מיליארד שקל, אז נפסיק לשלם לכם, ואין לנו מספיק חיילים, אז תצטרכו להתגייס.
ויש גם בונוס. הבונוס הוא להיות חלק מהסיפור הישראלי הגדול, המופלא, הנשגב, התנ"כי, הסיפור היהודי על עם ששב לארצו כדי לחיות פה ביחד. אנחנו לא אומרים לכם שתצטרכו להתגייס בשביל לריב איתכם, אלא בדיוק להפך. אתם צריכים להתגייס כי אנשים אחים אנחנו. תודה רבה.
819 מילים של יאיר לפיד. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.