קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
גלית לא פה? היא הלכה? חבל. כי באמת רציתי לדבר על דברים אחרים, אבל אי-אפשר שלא להגיב על הדברים שקורים פה. גלית דיברה על כך שעלתה לכאן חברת הכנסת ויומיים אחרי תשעה באב עסקה בהסתה. אבל כמה דקות לפני כן היה פה השר המקשר אמסלם, המסית הלאומי, עלה לכאן – אני באמת משתדלת לצאת כשהוא מדבר – והוא כל הזמן הצביע לכיוון שלנו. בזמן שהוא אמר "פריבילגים" ו"אליטות" ומה לא, כל הזמן הצביע לכיוון שלנו. אני חייבת להזכיר, גם לגלית, אולי היא שומעת, ואם לא אני אספר לה, שהשר הזה עם השעון היקר, רציתי לספר לו, רציתי להביא לו את השעון של אבא שלי, שאולי אולי שווה 100, 200 שקלים. אבא שלי, גם אם היה נוחת לו רולקס על הראש, לא היה יודע שזה רולקס. אותו דבר גם עליי. אבא שלי, שעלה ממצרים, גר במעברה, לא סיים 12 שנות לימוד. רק אחר כך, כשהיה עם משפחה וילדים ועבודה במשרה מלאה, הלך להשלים לימודים, בגרויות בבית, לבד, תואר ראשון ותואר שני, ואחר כך גם דוקטורט. אבא שלי הזה, שעבד קשה כל החיים שלו, מעולם מעולם לא שמעתי אותו מתבכיין: אכלו לי, שתו לי, עשו לי. והאמן לי שדברים לא תמיד הסתדרו לו בחיים. אבל מעולם לא חינכו אותנו להתבכיין, אלא להמשיך להילחם ולהגיע לאן שהגענו בזכות ולא בחסד, ולא תוך כדי בכיינות כל הדרך לכיסא שלך. זה דבר ראשון.
דבר שני שרציתי להגיד – אתה יודע, כל הזמן מדברים עלינו. אחר כך אני אדבר כמובן גם על החטופים, אבל זה דורש חמש דקות, בנאום הבא. אבל מה שקרה השבוע – אני לא יודעת אם מישהו עלה ודיבר על זה, כי זה מאוד מעניין אותי – הגיעה חבורה של חרדים לאתר הנצחה בלטרון וביזו את אתר ההנצחה לנופלי המלחמות בלטרון תוך כדי משחק כדורגל. מישהו עלה לכאן? זה עבר מתחת לרדאר של כולם. אף אחד לא מעז לדבר על זה. זה – לא, הכול תקין, הכול בסדר, ברית החרדים. אני סופר-בעד ברית עם החרדים, אבל צריך גם להוקיע דברים רעים, גם כשהמתיישבים נוהגים באלימות וגם כשהחרדים נוהגים בביזוי באתר הנצחה של חיילים. לא מגינים על חיילים מתי שנוח לכם ושוכחים אותם מתי שנוח לכם.
את הנאום הבא שלי אני אשמור כדי לספר מה בכל זאת עושה הממשלה הזאת ביום כזה סופר-סופר-מורכב. תודה.
360 מילים של יסמין פרידמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.