קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
יומיים אחרי 9 באב, יומיים אחרי שאנחנו מציינים כמה ששנאת חינם היא הרסנית, אני יושבת פה ושומעת אתכם באופוזיציה – שומעת משפטים כמו: הממשלה מבצעת פשעים נגד האנושות; שומעת משפטים כמו: השרים חוגגים על הדם; שומעת משפטים כמו: נותנים לחטופים לגסוס מטעמים פוליטיים.
בואו תלכו עד הסוף. קבלו קצת אומץ. אם הממשלה מבצעת פשעים נגד האנושות, תגידו את מה שמתבקש: גם החיילים מבצעים פשעים נגד האנושות. למה אתם עוצרים שם? למה? גם המשפחות השכולות שיושבות בוועדות וצורחות: אנחנו רוצים הכרעה, אנחנו לא נסכים שהילד שלנו, שמת כדי לנצח את האויב הזה מת לשווא – גם המשפחות השכולות מבצעות פשעים נגד האנושות. למה אתם לא הולכים עד הסוף? למה זה תמיד רק ביבי? בואו תדברו על מיליוני אנשים שעומדים מאחורי ביבי ורוצים הכנעה. גם הם, לפי דעתכם, כולל חיילי צה"ל, מפקדי צה"ל, משפחות שכולות – ופעם אחת שמישהו יסביר לי למה הורה שכול פחות כואב מהורה של חטוף. למה ההורים השכולים, שברובם המכריע אומרים: לא נסכים לתבוסה, לא נסכים לכניעה, עד הסוף, אנחנו רוצים עד הסוף – למה קולם פחות חשוב מקולו של הורה של חטוף?
מה שאתם עושים פה – לקחת את הסיטואציה המורכבת הזאת, הלא-אנושית הזאת, לקחת אותה ולהפוך לזדון. אני רוקדת על הדם? מי רוקד על הדם? לי לא אכפת מהחטופים? לאף אחד פה לא אכפת מהחטופים? יש פה מורכבות, ואתם פשוט התקררתם. תודו שהתקררתם. אני צריכה להזכיר לכם איך נשמעת שיחה של ילד בן שש עם אחותו בת החמש? מתקשרים למשטרה ואומרים להם: הרגע רצחו את אבא ואימא ואולי גם את אחותנו. צריך להזכיר לכם מה זה אומר להיכנע לחמאס. צריך להזכיר לכם מה הם רוצים תמורת העסקה. הם רוצים שישראל תהיה עם ידיים קשורות מאחור, כשחמאס מתחמש מול העיניים שלנו ולא נוכל לעשות כלום, כלום – מול העיניים שלנו על הגדרות.
ומה תעשו ב-7 באוקטובר הבא? עוד הפעם תאשימו את ביבי? תשכחו שביקשתם ממנו להיכנע כבר חודשיים אחרי שנפתחה המלחמה הזאת? בשביל מה אנחנו צריכים אויבים, אם יש לנו את ההתבטאויות האומללות האלה? בשביל מה אנחנו מנסים לייצר הסברה אם יש אתכם? אתם באים – שמעתי היום חברת כנסת באה ואומרת: אין בעיה מבחוץ. הממשלה כל הזמן משליכה מבחוץ, הממשלה כל הזמן מתלוננת על העולם, הממשלה לא מסתכלת על עצמה.
אני באמת שואלת: ביבי אשם בזה שילד פלסטיני חולה, שלא הורעב, נמצא בכל העמודים הראשונים בתקשורת העולמית, אבל אביתר דוד – בדפים האחוריים?
אם אתם לא תפנימו שאנחנו חייבים להיות אגרוף כרגע – קחו את השיקולים הפוליטיים שלכם פעם אחת ושימו אותם בצד. יש פה מורכבות. כשאתם מקריאים את השמות של החטופים – –
– – אנחנו לא שכחנו. זה מורכב. זה הביטחון שלנו. זה לא זדון. תנסו להיבחר בלי הסתה. תנסו פעם אחת עם אג'נדה אמיתית. תודה.
432 מילים של גלית דיסטל אטבריאן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.