קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
חברי הכנסת, לפני שבוע איבדתי חבר. נורה ונרצח עודה הד'אלין, איש שלום, פעיל זכויות אדם, לוחם צדק במאבק בלתי אלים נגד הכיבוש, הנישול וגזל האדמות בכפרי דרום הר חברון. הכדור שהפילו שדוד, תרתי משמע, לא ביקש לפגוע רק בו אישית, אלא בעם הפלסטיני כולו ובמאבקו הצודק לחופש ושוויון בין העמים. ומי הרוצח? המתנחבל ינון לוי, גזען אלים, שעליו הוטלו סנקציות בכל העולם בשל מעשי הטרור שלו נגד אזרחים פלסטינים.
אבל בישראל של ממשלת הדם, הגזע והזוועות, השתתפות בפוגרומים נגד פלסטינים אינה אות קלון אלא מקור לגאווה. מערכת שלמה מעודדת, מגבה ומפנקת את פלוגות הטרור של המתנחבלים: הממשלה מעבירה תקציבים רחבים ואמצעי לחימה; המשטרה עוצמת עיניים ולא חוקרת את אירועי הטרור; הצבא, אם בכלל טורח להגיע לכפרים המותקפים, עושה זאת לא על מנת להגן על המותקפים, על הפלסטינים, אלא כדי לסייע בידי התוקפים. הדם של עודה על הידיים של כולכם. דמם של כל הפלסטינים והישראלים שקיפחו ויקפחו את חייהם בשל הכיבוש וטרור המתנחבלים המשתולל על הידיים שלכם.
שבוע חלף מאז הרצח, ותמונת המראה של הרוצח והנרצח משקפת באופן מחריד את עומק האפרטהייד של משטר הכיבוש הישראלי. הרוצח שוחרר לביתו ומסתובב חופשי, בעוד גופתו של הנרצח, של הקורבן, עודנה מוחזקת כבת ערובה על ידי ישראל יחד עם תשעה פלסטינים תושבי אום אל-ח'יר, שעודם במעצר שווא. אפילו קבורה לא מתיר הכובש.
דם הפלסטינים הפקר. מותר לפלוש לאדמותיהם, לשרוף ולעקור, להכות ולהתעלל בהם, לרוצחם – ואיש לא ייתן את הדין. לא נשתוק. אמש הפגנו מאות בתל אביב בקריאת צדק לעודה הד'אלין. לזכרו ולמען עתידם של שני עמי הארץ וכל יושביה נמשיך במאבק למען הכיבוש ביחד, יהודים וערבים, ישראלים ופלסטינים, ונביס את הרשע והפשע באשר הוא.
ולנשות הכפר האמיצות השובתות רעב בדרישה להשבת גופתו של עודה, אני שולח חיבוק גדול. אנחנו איתכן. צדק לעודה, Justice for Awdah, עדאלה לעודה.
284 מילים של עופר כסיף. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.