קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אני תכננתי לדבר על משהו אחר בהצעת האי-אמון הזאת, אבל כל מי שראה את ההתרחשות כאן, אני חייב לומר, כהמשך ישיר של ההתרחשות של הכנס החגיגי, פתיחת המושב החגיגית, ואני אומר את זה עכשיו, אני מרשה לעצמי אולי – אני לא רוצה להטיף מוסר לאחד כזה או אחד אחר, אני אומר את זה לכולנו, כל חברי הכנסת.
ואני אומר לכם, תראו, תסתכלו, תלויה פה התמונה של חוזה המדינה הרצל. תלכו קצת לקרוא את הכתבים שלו, את "מדינת היהודים", את "אלטנוילנד", איך הוא מתאר – מה החזון האוטופי, האוטופיה, לגבי איך צריכה להיראות מדינת ישראל. זה לא דומה בכלום למה שאנחנו רואים כאן. אני חושב שמי שהיטיב לבטא את זה בשיר פעם זה חיים נחמן ביאליק, כשהוא כתב – זה גם כן, כשהתנועה הציונית הייתה בפיצול – "ראיתיכם שוב בקוצר ידכם ולבבי סף דמעה". לראות כאן את השר אמסלם עומד ומשתלח בחברת הכנסת בן ארי, ואת הצעקות מכאן ואת הצעקות מכאן, ולראות את הצעקות בזמן נאום נשיא המדינה – דבר שלא היה, לא היה בבית הזה – אני אומר לכם חברים, תורידו קצת, תורידו קצת את הטונים. תנסו גם כשאתם צודקים להיות קצת חכמים. קצת.
ואתה יודע, אנחנו אחרי – סיימנו את חגי תשרי, סיימנו את הימים הנוראים, אני רוצה להעביר מכאן אולי מסר דווקא לשר אמסלם: אתה בטוח שאתה צודק ואחרים טועים. בתפילת יום הכיפורים אומרים את 13 מידות הרחמים – אל רחום וחנון, ארך אפיים ורב חסד ואמת. אומרים, מה אנחנו אומרים את זה כל כך הרבה? מה ההבטחה הזאת של הקדוש ברוך הוא לעם ישראל שהוא אומר: תגידו את זה? הוא אומר את זה למשה רבנו אחרי שבירת הלוחות, אחרי חטא העגל. הוא אומר להם: זו תעודת הביטוח שלכם, עם ישראל. לא יהיה כבר את משה שיתפלל עלינו – אתם תוכלו להגיד את זה. זה לא "תגידו את זה", זה "תנהגו ככה". תהיו רחומים וחנונים ועם ארך אפיים וחסד ואמת. אין פה שום דבר דומה לדברים האלה שמי שהתפלל את תפילות יום הכיפורים אומר את זה עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם ועוד פעם.
אז אני מרשה לבקש מהשר אמסלם, שלא יקרה לו כלום כהוא זה מכבודו אם יעלה לכאן ויתנצל בפני חברת הכנסת בן ארי. לא מדברים בצורה הזו בין חברי כנסת. אתם יכולים לחלוק אחד על השני מחלוקת חריפה; אין שום עניין בעלבונות האישיים, שכל אחד עולה לפה ואומר: ההוא העליב אותי – אני אעליב אותו, ואנחנו בגלגל הזה. תורידו.
יש לי הרבה מה להגיד כאי-אמון בממשלה הזאת, אבל קודם כול אני אומר לכם, הכנסת היום, בהתנהלות שלה, נראה שהביעה אי-אמון בעצמה.
410 מילים של עודד פורר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.