קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה - - -
תודה, אדוני. האמת היא שחיכיתי שהיושב-ראש חצי הכנסת יישאר כאן, ולא יברח. אני מזמין אותו גם לחזור לכאן.
אני רוצה ברשותך, אדוני, להתחיל במסכת תענית – על הנושא של החזרת החללים שלנו – ולצטט את מה שהרבה כאן יודעים וזוכרים: "לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים". אדוני, הייתי אתמול גם אצל המשפחה של ענבר הימן, וגם של תמיר נמרודי, ואמרתי להם את מה שאתה יודע, שט"ו באב נחשב כאחד הימים הטובים שהיו לישראל. כמו שאומר רבי מתניא במסכת תענית, שגזר אדריאנוס שלא יקברו, ואותו היום שניתנו הרוגי ביתר לקבורה תיקנו ביבנה להוסיף בברכה המזון את ברכת הטוב והמיטיב. ואנחנו מקווים שהחללים שלנו, כולם, יחזרו לכאן.
אדוני היושב-ראש, דיבר פה ראש הממשלה על אחדות, והוא – אין לו בושה, היה צריך את שנשיא המדינה יזכיר לחבר הכנסת אוחנה שישנו פה נשיא בית המשפט העליון. וראש הממשלה – שאוחנה, חבר הכנסת אוחנה, עובד אצלו מלא מלא, הוא כאילו לא יודע מה שראש הממשלה מדבר על אחדות, כאילו רק לפני שבועיים הוא לא ביזה את הכנסת.
אני אספר לך משהו, אדוני. אני לא הייתי כאן כשהנשיא טראמפ היה כאן. אם הוא היה מתחשב בך ובחברי הכנסת האחרים, הוא לא היה מדבר 27 דקות בערב חג, ומארגן 40 מחיאות כפיים בערב חג. יש פה חברי כנסת שנאלצו לנסוע בחג, ומבחינתם אולי גם לחלל את החג, בגלל שהיו צריכים לשמוע את החנופה של חבר הכנסת אוחנה.
אדוני, אני רוצה להגיד לך משהו.
אני אגיד לך מי היה פה כשהיה פה הנשיא טראמפ. אני אתן לך דוגמאות. נגיד, היה יושב-ראש סניף הליכוד בחיפה. אתה חושב שהזמינו את ראש עיריית חיפה? בחיים לא. ראש הממשלה מדבר על אחדות. הייתה פה המאפרת של אשתו של ראש הממשלה. אתה חושב שחברי הכנסת שרצו לבוא לכאן יכלו לבוא? אנחנו מקבלים שני כרטיסים בהשבעת הכנסת. מישהו נתן איזה כרטיס לחברי הכנסת? זה הרי טקס של אוחנה. הכנסת של אבא שלו, של ההורים שלו – שהוא הזמין אותם, אולי זה בסדר. אבל חברי הכנסת לא יכולים להזמין אחד בגלל שצריך להזמין לכאן את רגב הוד ואת ישראל גנץ, לא את רון חולדאי, ראש העיר הכי גדולה. למה? בגלל ראש הכנסת של מחצית מהעם, במקרה הטוב. ולכן הוא מאפשר לעצמו את ביזיון בית המשפט כמו שהוא עושה כאן.
וראש הממשלה אומר: כן, יש ראש ממשלה בישראל. אנחנו יודעים את זה. אבל יש גם נשיא בית המשפט העליון במדינת ישראל. ואם יורשה לי, אני אגיד את זה. באמת זה כואב לי. אבל כל מי שמרכיב את הקואליציה שותף לביזיון הזה. אתם לא תינקו מהדברים האלה, לא מזה שהייתם שרים ב-7 באוקטובר וגם ב-6, ולא בזה שאתם נושאים את שם שמיים של אחדות על פיכם וחרב פיפיות בידכם. זאת ההתנהגות היום-יומית.
ואתם ממשיכים. ראש הממשלה מדבר על אחדות. יושב פה השר אמסלם. אתמול ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה הצעת חוק – לא שלו – של ג'ובים בחברות הציבוריות. לפיד היה ראש הממשלה, שר האוצר. הוא קבע את נבחרת הדירקטורים. ויתר על כוח שלו. למה הוא עשה את זה? בגלל שהחברות הממשלתיות שהוא קיבל היו במינוס של 600 מיליון. אתה יודע איפה הן היום, גם בזכות הדירקטורים האלה? בפלוס 7.4 מיליארד. ואת זה רוצים לבטל בשביל ג'ובים, ג'ובים. וזה מתכתב מצוין עם איך שמחלקים את המקומות כשהנשיא טראמפ פה.
כן, קראתי. תגיד, אתה רוצה שאני אגיד לך משהו? עם ישראל - - -
מאה אחוז. לא אמרתי כלום. לא אמרתי כלום.
השר אמסלם, את שלך אפילו לא אישרו.
השר אמסלם, את שלך לא אישרו. אישרו של חבר הכנסת מהשורה האחרונה שם – לא את שלך.
אני לא יודע. אמרתי לך מה הוא הגיש. אתה הגשת את שלך, לא אישרו. אני יודע את זה. אתה רואה? קראתי. אתה גם יודע שקראתי.
אבל אני רוצה להמשיך יחד. תראו, למה חבר הכנסת אוחנה, היושב-ראש של חצי מהכנסת, יכול להרשות לעצמו? דרך אגב, גם בדיון הזה ראינו שהוא יושב-ראש של חצי מהכנסת. חבר הכנסת אמסלם, אם היית סופר, לדוגמה, כמה שקלים צרח – דוגרי, אני ישבתי פה מכווץ. ידעתי שאני צריך לדבר. אבל אוחנה, אני רק פותח את הפה, הוא אומר לי: קריאה ראשונה, שנייה. ראית כמה שקלים צרח? מה, הוא נתן לו קריאה ראשונה? אחרי שלא יודע מה עשינו לו. זה לא יושב-ראש כנסת של מחצית מהכנסת? קח רק את הדיון הזה ותסתכל.
אבל אני אגיד לך יותר מזה. אני אגיד לך יותר מזה. תיקח לדוגמה את חוק הגיוס. ראש הממשלה דיבר על זה. אני מת להאמין לו, מת להאמין לו שיהיו 10,000 חרדים תוך שנתיים בצבא. אתה יודע למה לא מתגייסים עכשיו חרדים? בגלל שמחכים לחוק ההשתמטות שלכם. אני יודע את זה.
לא. לא. אבל לפני זה לא היה 7 באוקטובר. לפני זה לא היה 7 באוקטובר.
תן לי, אני אגיד לך משהו, אם כבר שאלת. תן לי, אני אגיד לך משהו, אם כבר שאלת. יש חוק, בוא, אני אתן לך לדוגמה את השבוע הזה, כדי שתבין על מה אנחנו מדברים. ביום שלישי, מחר, מתכנסים לדון – תקרא לזה חוק הגיוס, בסדר? – איך לתת פטורים בטונות. אתה יודע מה קורה ביום רביעי? מתכנסים להאריך את צווי 8. אתה יודע כמה פעמים האריכו את צווי 8? תגיד, זה לא היה צריך להיות הפוך?
תקשיב, תקשיב, תקשיב, חברי חבר הכנסת מרגי.
תן לי להגיד לך משהו. תן לי להגיד לך משהו. כשאנחנו נכנסנו לכנסת הזאת – יש חוק שעושים מילואים עד 36 יום בשנה. בסדר? אתה יודע כמה עושים מילואים הילדים שלנו עכשיו?
אוקיי. אז מה אתה משווה? אבל אני אגיד לך משהו. למה אי-אפשר לעשות קודם חוק מילואים? לא בצו 8, לא בהארכת צווי חירום. תגיד עכשיו: אני רוצה לעשות 50 ימי מילואים בשנה. ועכשיו אני גוזר כמה חרדים אני רוצה, מאלה שיושבים על הברזלים, מאלה שיושבים, שלא לומדים. דרך אגב, כל הבדיחה הזאת שאתם החרדים, סליחה שאני אומר לך ככה, שומרים על היהדות – למה? בעתניאל, באלקנה, בסוסיא שומרים על היהדות פחות?
זה רק במסגרת הזחילה והחנפנות, בשביל להצדיק את זה שבממשלה הזאת יושבים אנשים, עשרות, שלא עשו יום אחד מילואים. שמעת? בקואליציה עשרות אנשים שלא עשו יום אחד מילואים. ואם אני בתוך הדבר הזה – תשמע, פגש אותי פה עכשיו, פגש אותי כאן חגי לובר - - -
חגי לובר, אנחנו מכירים אותו מבית אל. אתה יודע מה הוא אמר לי? ואני מצטט – ביקשתי ממנו רשות – שהבחירות הבאות יהיו על הגיוס. את זה אומר איש ימין מבית אל, אב שכול. ואת זה הקואליציה עדיין לא מבינה. ואני אומר לך שמי שרוצה באמת, כמו ראש הממשלה – תשמע, מישהו פה צעק, דווקא מאצלנו: ראש הממשלה שלי גם, גם שלי. הוא עמד פה והוא אמר לי: אתם לא יודעים מה זה רוח לחימה; החיילים שלנו יודעים. חבר הכנסת מרגי, הלוחמים שלנו גדלים גם בבית שלך, אבל הם לא גדלים לא במיאמי ולא בבית שלו היום בקיסריה, ולא בבית של כל השותפים – כמעט כל השותפים שלו – החרדים לממשלה, לא בבית של פרוש ולא בבית של גולדקנופ.
הם גדלים בבתים שלנו, גם של הציונות הדתית מהקואליציה וגם של חבר'ה מהליכוד. בקואליציה יש לוחמים, אבל ראש הממשלה, שרוצה אחדות, שלא יסתכל עלינו ויגיד: אתם יודעים באיזה בתים הם גדלים. הם לא גדלים בבתים שלו.
אדוני היושב-ראש, עם הזמן שלקחת לי - -
- - אני מקווה, הלוואי, הלוואי, הלוואי, שראש הממשלה - - -
תן לי להגיד לך משהו – משפט ואני מסיים.
הלוואי שראש הממשלה התכוון למה שהוא אמר, שכוחנו באחדותנו. אם הוא היה מתכוון, שר המשפטים היום לא היה אומר שצריך לקדם מהר את המהפכה המשפטית. שראש הממשלה יפסיק לעשות לנו הצגות. תודה.
1,215 מילים של אלעזר שטרן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.