קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כול אפתח בחורף בריא שיהיה לנו, בעזרת השם. אני רוצה להתייחס למה שאמר ראש הממשלה לגבי הנושא של נשיא בית המשפט העליון. האמת היא שבנקודה הזאת אני חולק על ראש הממשלה. אני מעריך את ראש הממשלה, אבל אני חולק עליו בעניין הזה. דרך אגב, אנחנו לא שואלים אם זו עובדה. יש הרבה עובדות. יש הרבה דיקטטורים שבעובדה הם דיקטטורים. הם שם. ולכן זאת לא השאלה. בן אדם השתלט על המשרה ויושב שם, זה נכון; השאלה אם זה חוקי, זאת השאלה. ולכן, המהלך הזה לא חוקי. ולכן זה מה שמפתיע, שבמדינה דמוקרטית בן אדם נוטל לעצמו תפקיד, לא חוקי, ומתיישב על הכיסא. ולכן אני חולק. אני מסכים עם יושב-ראש הכנסת.
צא וחשב, דרך אגב – חבר כנסת שנבחר על ידי הציבור ועל פי החוק הוא צריך לעלות לכאן ולהישבע אמונים, אם הוא לא נשבע הוא לא חבר כנסת. זה החוק, למרות שלכאורה הוא נבחר. זה – גם לא נבחר. וגם הוא בא לבית הנשיא, נשבע לקיים את חוקי הכנסת והמדינה, כשהוא עצמו באותו רגע מפר את החוק. האם יש מינוי אחד כזה שיכול היה להיות אי פעם במדינת ישראל, בכל משרה שהיא? האם המטה הכללי היה מחליט שהרמטכ"ל הוא הרמטכ"ל, חלק מהחבר'ה היו מחליטים: ממחר הוא רמטכ"ל – והוא רמטכ"ל? זה בושה וכלימה איך הם, הצד הזה, הבולשביקים האלה, חושבים שאנחנו מפגרים. הוא עצמו יודע את האמת.
אז לכן דווקא כאן יש לי מחלוקת עם ראש הממשלה בנושא הזה. אנחנו לא מדברים על עובדות. יש הרבה עובדות, כפי שאמרתי, שאנשים נוטלים את הסמכות לידם, פועלים בכוח הזרוע. זה ישנו בהרבה מגזרים, בהרבה עולמות. אבל אנחנו אנשי חוק. אנחנו מצפים בוודאי שהראשון שישמור על החוק זה אותו אחד שקורא לעצמו נשיא בית המשפט העליון, או בכלל שופטים עליונים. הרי ביהדות, אתה יודע, אדוני היושב-ראש, שככל שאתה עולה בקדושה, ככל שאתה עולה ברבנות, ככה מקפידים עליך יותר. זה הכללים. אלה היסודות היהודיים – שהם עצמם, דרך אגב, לא מכירים אותם, בחלקם. אבל אצלם זה הפוך: ככל שאתה תופס את התפקיד היותר רם, ככה אתה יכול לבוז יותר לחוק.
ועל זה תמיד אני אומר: זה ההבדל בין אנשים יראי שמיים לבין שופטים רגילים בכל בית משפט, לא חשוב. דיין, כשבסוף הוא בא לדון, אם הוא ירא שמיים, זה בינו לבין בוראו.
אין פה אפס. בסוף גם בתפיסת עולמו יש חשבון. יש בסוף חשבון מול בורא עולם בבוא היום. שופט רגיל, שאין לו יראת שמיים, אז זה בינו לבין החברים שלו. ולכן על זה אנחנו מלינים, זה העניין. אני ציפיתי שהאופוזיציה תבוא ותגיד לו: אדוני, אתה לא נבחרת כדין. אנחנו אנשים, אנשי חוק. אתה לא נבחרת כדין. אבל במקום זה הם עולים כמו איזו להקת הודים, צועקים. דרך אגב, בזה הרגע אני מסכים איתכם, זה הנשיא שלכם, זאת ההגנה היחידה שנשארה לכם. כל הבסטיליה אצלכם כבר נפלה. הרי אתם יודעים שאת השלטון לא תראו יותר אף פעם, בגלל שהציבור לא איתכם. לא יעזרו לכם מניפולציות. לא יעזרו לכם כל מיני סיסמאות, הפגנות. בסוף הציבור הכללי יודע, סימון – עזוב.
רק שנייה. לכן אני לא מצפה כבר.
אתם קמתם ומחאתם לו כפיים כאילו זה האדמו"ר שלכם.
תקשיב טוב, תקרא את החוק, תראה מה ההליך, איך בוחרים, איך בוחרים ראש ממשלה. יש הליך בחוק שקובע איך בוחרים נשיא בית משפט העליון.
דרך אגב, סניוריטי זה לא חוק. לא כתובה המילה בחוק "סניוריטי". זה נוהג. אני מדבר על ההליך – לפי החוק יושב-ראש הוועדה הוא שר המשפטים, והוא אמור לכנס את הוועדה ולהביא את זה להצבעה. דרך אגב, אם זה היה רק סניוריטי, אז לא צריך הצבעה – אתה ותיק יותר, תהיה באופן אוטומטי. אז צריך להבין, כל זה בלוף של השמאל, זה השקרים של השקרים של השקרים. אני יכול להגיד לך יותר מזה: אם זה היה שופט ימני, אתם לא הייתם מוחאים לו כפיים, הייתם מקללים אותו עכשיו. אצלכם השאלה היא מי זה, לא החוק – מי זה הבן אדם.
לכן אני מסביר. אתם מקללים את ראש הממשלה כל רבע שעה, למרות שהציבור בחר אותו.
אתם, כולכם. תפתח, תשמע גם מה חלק מחברי הכנסת שלכם, תראה מה כותבים אנשי השמאל עליו מבוקר עד לילה. עשרות אלפים ביום עובדים בזה מבוקר עד לילה, כולל איומים, כולל הכפשות, מה שאתה לא רוצה. תעבור, אני מזמין אותך, תפתח את הפייסבוקים שלנו, אפילו שלי, תעבור קצת, תראה את הקללות והנאצות. אני כותב "שבת שלום" – תראה מה כותבים אנשים. לא תאמין. "חג שמח" – בוא תראה מה ההזויים שלכם כותבים.
דרך אגב, עברתי היום וראיתי שהמאהל שלהם מחובר לחשמל ומים עירוניים.
אבל הכול אצלכם כשר. למה לא, הרי המדינה שלנו. מה זה ההידרנטים של הכיבוי? זה שלנו. מה זה עמוד החשמל של העירייה? זה שלנו, הכול שלנו.
אני רוצה לענות לאלעזר שטרן. תראה, אתם באתם ואמרתם, כולל היושב-ראש שלך, שדיבר הרבה על החיילים וכו', כולל אלעזר שטרן, ואני שואל את עצמי: מה הוא עשה? זה בן אדם שהיה בעיתון במחנה. תבינו, אני מספר את זה, אבל איך אתם יכולים בכלל לדבר על גיוס לצה"ל כשזה היושב-ראש שלכם? בן אדם – איך הוא אמר? הוא אומר לראש הממשלה: מה ההישג שאתה מתפאר בו? מר לפיד, אתה זוכר "טיל עבר ליד הראש שלי", "טיל עבר ליד הבית שלי"? הבן אדם – אמרתי לו פעם: באמבטיה, כשהיית ילד, יכול להיות שבאמת היו איזה טילים קטנים מפלסטיק שנתנו לך. לדעתי הבן אדם לא ראה בחיים שלו 16M-.
לא, אני מדבר על לפיד. הוא מדבר. כשהוא שואל מה ההישג של ראש הממשלה, אני נדהמתי. חשבתי שהוא נרדם איזה שנתיים-שלוש. כל העולם מדבר על מה שצה"ל עשה בהובלתו של ראש הממשלה וחיילי צה"ל הגיבורים וכל זרועות הביטחון. כל העולם מדבר על זה. רק לפיד כנראה, אתה יודע, נרדם בבוידעם איזה שלוש שנים, התעורר עכשיו ושואל: חבר'ה, מה קרה פה?
סימון, אתה יודע, יש משפט תלמודי שאומר "איסתרא בלגינא קיש קיש קריא". בתרגום, כשאתה שם מטבע בכד ריק ואתה מנענע, יש הרבה רעש. זה הבן אדם. הרי זה בן אדם – באמת, עזוב, אני לא רוצה להעליב אותו. אתה יודע שלא היה מעולם מנהיג מפלגה כזה בכנסת, בן אדם שבאופן מעשי לא שירת בצבא, לא תרם יום למדינת ישראל, כמעט שלא עבד יום בעבודה מעשית.
הוא. עזוב אותך, בקישקשתא של הדיבורים של התקשורת.
לא משנה, זה הכול הבלים, הכול רק דיבורים. הבן אדם הזה לא עשה כלום, לא תרם שום דבר למדינת ישראל, והוא עולה לכאן ושואל את ראש ממשלת ישראל מה הוא עשה? הוא בנה – איך הוא אומר? אני שומע אותו: אם היינו, לא היה קורה 7 באוקטובר. אתה יודע, אני צובט את עצמי להאמין. תגיד, הבן אדם צריך – איך אמרתי, מפה סע לביטוח לאומי דחוף. לא יאומן כי יסופר. איך אתה מדבר ככה, אפילו לא בצחוק עם עצמך, במראה. איך הוא אומר? "אנחנו הכנו לכם את כל האמצעים". אתה יודע, אני נופל. הבן אדם לא יודע מה זה כדור 16M-. אמרתי לך, לא יודע מה זה נ"נ, לא ראה 16-M. הוא מדבר עכשיו על ראש ממשלת ישראל, על כל ההחלטות שלו בשנתיים האחרונות.
אני רוצה לסיים ולהתייחס לשני דברים. אדוני היושב-ראש, לפני שאני אתייחס ליושב-ראש הכנסת, שהם טענו כלפיו. לפני כחודש וחצי נפגשתי עם שלושה – אתה שומע, סימון – שלושה קציני מילואים שפרשו מחטיבת החשמונאים. שלושה. קודם כול הם סיפרו לי מה יש בחטיבה, זו חטיבה עם כמה גדודים. יש פלוגה – לא ידעתי את זה – של חרדים בצנחנים; יש פלוגה של חרדים בגבעתי; יש פלוגה של חרדים בחיל האוויר; יש פלוגה של חרדים באיסוף קרבי, במודיעין. אבל מה מדהים? וזה מה שאמרתי פה בכנסת, לפי חשבוני היו צריכות להיות כבר שתי אוגדות. איפה הן? ואז הם מספרים לי שכשהם משתחררים מהצבא מנתבים אותם או לרבנות או לזיהוי חללים. הם אומרים: אבל אנחנו קרביים, אנחנו רוצים – מלחמת עולם. מלחמת עולם הם עושים. אני לא מדבר על זה שהם לוחמים, אנשים שהצבא – מדינת ישראל השקיעה בהם הון עתק ויש להם גם מוטיבציה, והם מרגישים נעלבים ביותר. דרך אגב, תבין טוב, הם נאבקים כדי להשתלב בגדודים לוחמים. זה פשוט לא יאומן כי יסופר, ואלה עולים לי כאן וצורחים לי: תגייסו את החרדים. יש חרדים שכבר הוכשרו, רוצים להיות במסגרות – אף אחד לא קורא להם. אמרתי, זה בגלל שצה"ל, בהגדרה, הוא צבא חילוני. הוא לא יכול לבנות להם מסגרות, הוא לא רוצה. דרך אגב, ברגע שזה יקרה, אלה הראשונים שיעזבו את הארץ, בגלל שאז הצבא יהיה צבא, בגדול, של חרדים, דתיים לאומיים ומסורתיים, וזה צבא דתי. אלה כבר יעזבו את המדינה.
לא סימון, אבל אני מסביר. דרך אגב, זה האסון הגדול שיקרה להם, ואז הם יגידו: חבר'ה, כולם זיני, לא לגייס אותם יותר. לא לגייס.
עכשיו אני אעבור לנושא של יושב-ראש הכנסת. אני לא מכיר יושב-ראש כנסת יותר ממלכתי מאמיר אוחנה.
תן לי רק שנייה. דרך אגב, לנו יש פריימריז, לפחות יש לנו ציבור. אצלכם אתם כבר נעלמים. לפחות לפי הסקרים אתם נעלמים.
את לא תפריעי כאן ולא תצרחי כאן בכנסת.
אל תגידי מה הוא כן ומה הוא לא.
את הבן אדם הכי שפל שנפגשתי בחיים.
את, בעזרת השם, בעוד שלושה חודשים לא תהיי פה. צ'קצ'קצ'ק.
לכי תצחצחי את הנעליים של לפיד, הוא התקשר אלייך עכשיו.
לפיד קורא לך לצחצח לו את הנעליים.
אמרתי, הבן אדם הכי בזוי שאני מכיר זאת היא. כן.
תפסיקי להפריע ולקרקר. הכנסת לא של אבא שלך.
אף אחד לא מדבר אלייך. אף אחד לא מתייחס אלייך.
את בן אדם נמוך ושפל, את יודעת את זה.
אני, אני, אמסלם דוד. מה זה מי אני?
היא מקרקרת. מהרגע שנכנסנו לפה היא מקרקרת.
בליאק – איפה חבר הכנסת שמטיף מוסר? כדאי שתסתכל בדברי הימים של הכנסת על צורת ההתבטאויות שלך בוועדה ובמליאה כלפי חברי כנסת, בהתנשאות, בביזוי, כדי שתטיף לי מוסר למה אני לא מוריד אותו.
תפסיק להפריע כל הזמן ולדבר שטויות.
אתה איש אלים, אתה אחד האנשים האלימים ביותר שאני מכיר פה.
לך תעבוד, אתה עוד לא עבדת בארץ. לא עבדת במדינת ישראל מאז שהגעת. אתה לא מתבייש?
חצוף, אתה והחברים שלך. כל החבורה הזאת.
שמענו אותך. שמענו אותך. שמענו אותך, יא חתיכת חצוף. יא חתיכת חצוף. יא חתיכת שחצן, מתנשא על כלום.
עכשיו אני רוצה לענות על מה שהם דיברו לגבי אוחנה.
עכשיו לגבי הנושא של יושב-ראש הכנסת. תראה, אלה הצבועים הגדולים ביותר. הרי כשהיה פה מיקי לוי - -
- - לא קיבלנו אפילו חברים בוועדות של הכנסת. לא מדבר איתך – איך שהייתי נכנס הוא היה מוציא אותי אפילו בלי שלוש קריאות.
עכשיו הם מדברים איתנו על ממלכתיות. הם יושבים כאן – אתה שמעת את הצרחות שלה, מהרגע שהיא נכנסה, צרחות שאי-אפשר לשמוע. כשהוא קורא אותם שלוש קריאות ומבקש אחרי שלוש קריאות להוציא אותם, על זה הם מלינים? אנחנו היינו פה שנתיים וחצי בחוץ.
איך אמרתי? כמעט לא הכניסו אותנו לכנסת. בוועדות הם לא נתנו לנו בכלל את המספרים שמגיעים לנו. על זה הם מדברים, אתה מבין? על זה הם מדברים. אתה מבין את זה?
לא הבנתי מה? מה התלונה? מה התלונה, דבי?
חברת הכנסת צרפתי, אני מכבד אנשים. בכלל, אני בן אדם אוהב אדם. יש אנשים שאני בז להם במיוחד. אין הרבה. היא אחת מהם. בני אדם, לא קשור לאישה.
על זה נאמר: למלינים, למלשינים ולשקרנים אל תהי תקווה. זה נאמר עליה.
1,839 מילים של דוד אמסלם. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.