מדיניות ממשלתית כושלת: הזנחת החברה הערבית בכל תחומי החיים

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

כבוד היושב-ראש החדש, ברכות על התפקיד. אני שב ומדבר על מכת הפשיעה והרציחות בחברה הערבית. המספר הגיע עד 91 נרצחים ונרצחות, ובהם חמש נשים. המספר בתקופה המקבילה אשתקד היה 70, 70 יותר מדי. אבל גם בתקופה של הממשלה הזאת עצמה המספרים הולכים וגדלים, והפיענוחים הם לעג לרש, פחות מ-15%, 15% של פיענוחים, כאשר בחברה היהודית הפיענוחים הם פי כמה.

לפני יותר משבועיים נרצחה סוזן בשארה עבד אל-קדר, אישה פעילה בחברה בטירה. כל ילד בטירה יודע מי איים עליה ומי בסופו של דבר ירה ורצח. היו תלונות קודם למשטרה, ובכל זאת המשטרה יכלה לספק הגנה, לעשות מעצר מניעתי. שום דבר לא קרה, ולכן הרצח קרה, רצח ידוע מראש. אגב, טירה נאנקת תחת עול הרציחות והפשיעה, דווקא טירה. לכן צריך לעזור יותר לכלל היישובים, אבל לטירה במיוחד.

לפני כמה ימים היה ירי נפשע על בנייני בני ריינה, בריינה. זה דבר נורא. ירי פעם אחר פעם והמשטרה עדיין – ואללה אישי, שום דבר, כלום, כיסא ריק, כלאם פאדי. לאחרונה היה ירי על מנהלי מחלקת הרווחה בכפר ערערה ובכאבול, מנהלת בערערה, ולכן מחר יש שביתה של שעתיים במחלקות הרווחה בארץ באופן כללי. כאילו אין משטרה, אין מדינה, יש מדינה בתוך מדינה. אין הרתעה של המשטרה ככוח שומר חוק.

אדוני היושב-ראש, בזה אני אסיים. מכת הפשיעה הזאת – אפשר למנוע אותה, אפשר למגר אותה, אפשר לטפל בה, אבל זה מחייב החלטה, וההחלטה המדינתית הזאת איננה.