מדיניות ממשלתית כושלת: הזנחת החברה הערבית בכל תחומי החיים

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – חבר הכנסת חוג'יראת, שמעתי את דבריך בקשב רב. אני חושב שבהחלט יש משימה עליונה שהיא לטפל באלימות בחברה הערבית, לטפל בפשיעה במגזר הערבי. זאת בהחלט אחת המשימות שצריך לקחת אותה אפילו כמטרה חשובה שיש לפעול על מנת לצמצם אותה, להקטין את ההיקפים שלה. זה בהחלט דבר שהוא לא סביר, ואני בטוח שגם אתם, חברי הכנסת הערבים, תתגייסו כמובן לאותה מטרה.

בנושאים האחרים שציינת נציין שיישובים במגזר הערבי זוכים לקבל אפילו העדפה מתקנת. הם כולם נכללים, ללא קשר למיקומם הגיאוגרפי, באזור עדיפות לאומית א', מה שמסייע על מנת לתת הקלות במס, לקידום תעשייה ותעסוקה. גם הדבר הזה הוא בהחלט דבר שקיים. הייתי בעבר גם שר הכלכלה והתעשייה, ואם תרצה פעם אני יכול גם לתת לך באמת פירוט מלא. הצלחנו לקדם גם לא מעט אזורי תעשייה ותעסוקה – בסח'נין, ברהט, ביישובים בדואיים ובמקומות אחרים.

אחרי שהתייחסתי גם עניינית לסוגיות ולשאלות שהעלית, אני הופתעתי, אדוני היושב-ראש, לראות לפני כשבועיים, כשאנחנו הזכרנו וחגגנו את יום העצמאות ה-77 של מדינת ישראל, ראינו את איימן עודה מתאבל ביום העצמאות; קורא לזה יום הנכבה. הוא אפילו רצה להוביל את צעדת הנכבה בצפון עם כמה אלפי אנשים. הגיע הזמן לבוא ולקרוע את מסיכת הצביעות. בשביל ערביי ישראל, יום הנכבה הוא יום המזל, הוא יום הברכה, הוא יום ההצלה שבו הם צריכים לנשק את אדמת מדינת ישראל ואת דגל מדינת ישראל.

מספיק רק לראות את ההבדלים בין ערביי ישראל לבין הערבים שחיים תחת הרשות הפלסטינית, בעזה או במדינות מוסלמיות נוספות. ערביי ישראל זוכים לכל הזכויות האזרחיות והפוליטיות: הזכות לבחור, הזכות להיבחר, לעבוד בכל מקצוע, לימודים אקדמיים. יש בישראל שופטים ערבים, רופאים, מגוון בעלי מקצועות. הם חיים בזכותנו במדינה עם כלכלה חזקה, חיים בביטחון ביחס לאזור כולו. אנחנו רואים בדיוק מה קורה במדינות מוסלמיות שכנות – איך בסוריה שוחטים את העלאווים, מחפשים לבוא ולפגוע בבני מיעוטים אחרים; מה שקורה בעיראק. הם חיים במדינה שמכבדת חופש דת לכל הדתות. לעומת זאת, תראו איך חיים הערבים ביהודה ושומרון – הם חיים תחת שלטון מושחת עם כלכלה חלשה – –

– – עם הזדמנויות תעסוקה מוגבלות, עם שכר נמוך. אין להם דמוקרטיה, אין להם זכויות, הקול שלהם לא נחשב. שלא לדבר בכלל על עזה, ששם השלטון מתאכזר לאזרחים והמית עליהם אסון עם הניסיון לפגוע בישראל ב-7 באוקטובר.

אז אני אומר לאיימן עודה: כשאתה מדבר על הנכבה, על איזה אסון בדיוק אתה מדבר? בזכות הקמת מדינת ישראל החיים שלך טובים פי אלף משל הערבים ביהודה ושומרון, בעזה או במרבית המדינות המוסלמיות. אני רוצה למעשה לשאול אותו, ואני שומע גם את ווליד טאהא בקריאת הביניים שלו כאן: אם מדינת ישראל היא מדינה כל כך גזענית, מדינה כובשת, למה אנחנו לא רואים ערבים שהולכים לחיות ברשות הפלסטינית, לגור ביהודה ושומרון? יכלו במשך 18 שנה – – –

ווליד טאהא, ווליד טאהא, זאת המדינה היהודית.

אתה יודע בדיוק שהיהודים – – –

ווליד, היהודים היו כאן אלפי שנים לפני שהמוסלמים הגיעו לכאן, אבל אני באמת אומר, במשך 18 שנה יהודים לא היו בעזה. אם כל כך טוב שם, מדוע איימן עודה, ווליד טאהא, שצועק כאן – מדוע לא הלכתם לשם? מדוע לא היגרתם? מדוע לא עברתם את מעבר הגבול? אגב, אולי גם לסוריה; יש שם שליט חדש – אסד, אל-ג'ולאני – ועוד הרבה מקומות שנמצאים שם. התשובה היא ברורה: כי גם עודה וגם טאהא וגם כל האחרים יודעים שאזרחי ישראל הערבים חיים בגן עדן, במדינה עם התנאים הכי טובים ביחס לערבים שחיים כאן, אם משווים את זה לשלטון הרשות או שלטון החמאס.

אז הגיע הזמן להפסיק עם הסיסמאות, להפסיק עם הצביעות. הגיע הזמן שתגנו את הרשות הפלסטינית המושחתת, שבמקום להשקיע כספים בתושבי הרשות, משלמת כסף לרוצחי יהודים. אבל כאן הם שותקים. לא מעניין אותם שוויון, לא הזכויות. ויום העצמאות, שאתם קוראים לו בכפיות טובה יום הנכבה, הוא יום המזל שלכם או יום הברכה. אתם צריכים לנשק את האדמה של מדינת ישראל, לתלות בגאווה את דגל מדינת ישראל, ובשנה הבאה, במקום יום הנכבה, תחגגו את יום העצמאות, שברוך השם אנחנו כאן נמצאים במדינה שלנו ושולטים בה. תודה רבה.