ציון יום למען אלמנות חרבות ברזל

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני עונה בשם השר לביטחון הפנים.

שר הביטחון, נכון. מאז פרוץ המלחמה, לפני 14 חודשים, נוכח עם ישראל לגלות פעם אחר פעם איזה דור של גיבורים חי בינינו; סיפורים של מסירות נפש ותעוזה אשר הגיעו משדה המערכה ועוד רבים אחרים, שבוודאי עוד ניחשף אליהם בעתיד, מוכיחים את תעצומות הנפש של לוחמינו בסדיר ובמילואים. לצידו של דור הגיבורים הזה, שלחם בעזה, בסוריה, בלבנון וביהודה ושומרון, זוכרים שיש גם דור של גיבורות, גיבורות של יום-יום, גיבורות של שגרת החיים שאחרי – אלה הן אלמנות המלחמה. יותר מ-300 גיבורות אמיתיות, נשים צעירות, חלקן הגדול אימהות, אשר מתמודדות מדי יום עם האובדן, מי שאיבדו את יקיריהן במלחמה, ומאז שהגיעה לביתן הבשורה הקשה מכול הן נאחזות בחיים, ממשיכות במסע להחזיק את הבית, את המשפחה, לחזור לחיים שיש בהם משמעות, וכמובן להיות שם עבור ילדיהן.

מאות יתומי צה"ל שנוספו מאז 7 באוקטובר; לא אחת נדרשות אותן נשים צעירות להתמודד לא רק עם השכול הקשה אלא עם קשיים נוספים – עקירה מהבית, אובדן של מקום עבודה והיעדר תחושת הביטחון. ולמרות הכול הן בוחרות לקום כל בוקר עם כוח בלתי נתפס, לחיות, להתגבר ולהיאבק. וכפי שמערכת הביטחון אומרת לאותן גיבורות מאז הפכו בעל כורחן לחלק ממשפחת השכול, כך אנו אומרים להן גם היום: אתן לא לבד. אנחנו כאן כדי לזכור, לתמוך ולסייע לעד.

משרד הביטחון, באמצעות אגף משפחות הנצחה ומורשת, פועל מכוח המחויבות הזאת לאלמנות המלחמה, ומתוך חובה, שהיא גם זכות גדולה, לעשות כל שניתן על מנת להעניק למשפחות השכולות, ובהן גם לאלמנות, את המעטפת המדויקת והנכונה ביותר עבורן. כפי שפעלנו גם בנושאים אחרים מאז פרוץ המלחמה, נמשיך לפעול ולבחון את הדרכים שבהן ניתן להרחיב את אותה מעטפת הניתנת בידי מערכת הביטחון לאלמנות המלחמה, וגם לילדיהן, מתוך גישה מרחיבה, מכבדת ומאפשרת.

לרגע אחד איננו שוכחים: האובדן מלווה את האלמנות ואת היתומים לאורך כל חייהם, ואין רגע שבו האובדן אינו נוכח. אין ביכולתנו להשיב את היקרים מכול שאינם, אולם יש לנו אפשרות להמשיך ולהעמיד לרשותן של אותן האלמנות את הכלים אשר יקלו עליהן ולו במעט להתמודד עם הכאב ועם הקשיים.

בסיום דבריי אני מבקש להודות לך, חבר הכנסת מתן כהנא, וליתר אנשי השדולה למען אלמנות ויתומי צה"ל וכחות הביטחון, על היוזמה לקיומו של היום הזה. תודה לכם.

אני ברשותך, אדוני היושב-ראש, אוסיף ממש משפט ממש קצר. יש משפט שהוא לפעמים קלישאה, אבל אני חושב שהוא משפט נכון. יש מושג כזה שאדם שבא לנחם ובסוף יצא מנוחם. מאז המלחמה ביקרתי, כמו רבים, בהרבה מאוד בתים של נופלים, ולפעמים אתה נכנס לבית ואתה אוסף את עצמך בכניסה לבית ואתה יודע שאתה הולך לפגוש אישה צעירה שאיבדה את בעלה, ילדים קטנים שאיבדו אבא, ומי שלא נמצא במשפחה הזאת לא יכול אף פעם להבין מה עובר עליהם. אני זוכר שגם אצל בני משפחתי, עשרות שנים אחרי הפטירה, עדיין השם תמיד ליווה, וזה לא דבר שמגליד, זה דבר שנשאר לנצח. לבוא ולהיכנס לאותם בתים, ממש כמו שאמרתי בתחילה – לבוא כדי לנסות לנחם, ולהיות מנוחם. למצוא אנשים כל כך חזקים שהאמונה תופסת אותם כל כך בצורה חזקה זה, כמו שאמרו בתחילה, דור של גיבורים. תודה, מתן. חזקו ואמצו.