קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראש הממשלה, אחרי 400 ימים שר האוצר של מדינת ישראל הגיע לניר עוז. למי שלא מכיר, ניר עוז, גם אם הוא לא מופיע על המפות שלך, ראש הממשלה, הוא קיבוץ בעוטף שב-7 באוקטובר אחד מכל ארבעה תושבים שלו נרצח או נחטף. 400 ימים השר לא ספר אותו. אבל בסוף הוא הגיע, הקשיב ואפילו הרכין ראש, שזה נדיר אצלו.
אבל לפחות היה לו משהו שאין לך, ראש הממשלה – אומץ. לנתניהו אין את זה. אין לו את האומץ לעמוד מול אזרחים שהופקרו במשמרת שלו ולהקשיב להם. אתם יודעים למי היה את האומץ הזה? לגלנט, השר שנתניהו היה צריך כנראה לפטר ב-8 באוקטובר, אבל הוא לא פוטר אז. למה? אומץ. הוא לא פיטר אותו כשהוא כשל, הוא פיטר אותו כאשר הוא סירב לקדם את חוק ההשתמטות. לנתניהו אין אומץ לפטר את שרת הרמזור הכושלת שלו, שלא עושה כלום כדי להחזיר את חברות התעופה לישראל. לנתניהו אין אומץ לפטר את שר המשפטים הכושל שלו, שמזה שנתיים מפרק את החברה הישראלית. לנתניהו אין אומץ לפטר את השר איתמר, שהפך את המונח "ביטחון אישי" לבדיחה. ויש לך, ראש הממשלה, הרבה סיבות לפטר את השר איתמר: הוא כושל, הוא עבריין ואתה לא סומך עליו. לא זו הסיבה שפיטרת את גלנט? אבל אתה לא תפטר אותו, כי אין לך אומץ.
האמת היא שבראשות ממשלת ישראל עומד אדם פחדן, שמתחבא מאחורי השר איתמר, ואין לו אומץ להגיע לניר עוז ולהסתכל למציאות בלבן של העין, בלי מסכות ובלי איפור; אין לו אומץ לעמוד מול אנשים אמיתיים, שישאלו אותו: למה הפקרת אותנו ב-7 באוקטובר? אין לו אומץ להחזיר את החטופים; אין לו אומץ לעמוד מול החטופים שישרדו וישאלו: למה חיכית? מדוע פעם אחר פעם ויתרת עלינו?
מולי, ראש הממשלה, יש לך אומץ לשבת פה ולגחך. אבל אתה יודע שמולם אין לך אומץ. אתה לא צריך לשבת על הכיסא הזה; אתה לא ראוי לשבת על הכיסא הזה, כי איש שאין לו אומץ, לא צריך להיות ראש ממשלת ישראל.
312 מילים של ולדימיר בליאק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.