קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני ראש הממשלה, חבריי וחברותיי חברי הכנסת – תשמע, אדוני, בשבוע שעבר הייתי חולה, אז היה לי זמן לחשוב על הנאום שלי. יש לי כל כך הרבה מה לומר, איך אני אסכם את הכול בשלוש דקות? אז בואו ננסה להתחיל עם הדבר הכי חשוב שלשמו התכנסנו, והוא בשביל החטופים ובשביל משפחות החטופים. אני רוצה להגיד לך, אדוני, שלא יעזור; לא השופרות, לא מכונת הרעל, לא המלקקים, לא הבילד והניו יורק טיימס וכל השלוחות בגלות, בארץ. שום דבר לא משנה. הציבור הישראלי רוצה את החטופים בבית. ביום שישי היה סקר. 70% מאזרחי ישראל רוצים את החטופים בבית ולהפסיק את המלחמה. רק 20% מבקשים להמשיך את המלחמה. מה תגיד לחטופים? למשפחות? מה תגיד לסשה, שמהייאוש כבר פנה לדרעי? מתי תיתן תשובות?
אבא של תמיר נמרודי – תשמע, קוראים לו אלון. אבא של תמיר, אלון, התחנן לפגישה איתך – אל תפריע לי, חשוב לי שהוא ישמע, יש לי בסך הכול שתי דקות עכשיו. חשוב לי שתשמע. הוא מתחנן לפגישה איתך. קוראים לו אלון נמרודי, הבן שלו תמיר היה בן 20 השבוע. למה הוא צריך להתחנן? אין טיפה חמלה? רגישות? למה לא לשבת? גם אם יצעקו עליך, מה קרה? הם הופקרו במשמרת שלך. הילדים שלהם הופקרו. שב איתם, תדבר איתם. למה הם צריכים להתחנן לפגוש אותך, למה? תעלה לפה לדוכן ותגיד: כל הורה של חטוף שרוצה להיפגש איתי – המינימום. עם גולדקנופ אתה יושב לילה שלם בשביל ההשתמטות שלו, אי-אפשר שעה? אי-אפשר קצת לבוא ולהגיד להם: בואו, שבו איתי? מה קרה, לא מגיע להם? מעל שנה הילדים שלהם שם, הילדות שלהם שם, הילדות. אני חייבת שתעלה לפה לדוכן ותגיד משהו למשפחות האלה, שכל יום מוצאות עצמן בוועדות הכנסת. אבל מה איתך? מה איתך?
אני רוצה להגיד משהו ששאלתי אותך גם בפעם שעברה בסוף הנאום שלי, ואני לא רואה שיפור. אני ביקשתי ממך גם בפעם שעברה להתעסק עם מה שהבן שלך מדבר, ואני לא רואה שיפור. להפך, אני רואה נסיגה, מה שנקרא. אני רוצה להקריא לך מה הוא כתב השבוע. הבן שלך כתב: עכשיו אני בטוח במאה אחוז שהייתה בגידה – זה מה שהוא אמר. למרות שהתרגלנו לטירוף ולתיאוריות הקונספירציה האלה שרצות ברשת. לא, הבן שלך לא יכול להגיד דבר כזה, כי כשהוא אומר דבר כזה הוא מאשים את זרועות הביטחון, את שב"כ, את אמ"ן, את צה"ל.
אבל השבוע רק ביקשתם להגדיל את המאבטחים. תגיד, איך זה עובד? הוא הולך איתם ל-gym ולקפה ואז הוא קורא להם "בוגדים", לפני או אחרי?
איך זה עובד? אי-אפשר מצד אחד לבקש – אני מסיימת – שהבן שלך יאובטח על ידי שב"כ, אפילו לא על ידי יחידת מגן של השרים, ואז שיקרא להם "בוגדים". לא, זה לא מקובל. הוא לא עוד אחד. הוא הבן של ראש הממשלה. תעצור את זה.
אני גם דיברתי איתך על זה בפעם שעברה. אני מאוד מקווה שבפעם הבאה יהיה שיפור. תודה.
אתה לא יודע איך קוראים לבן שלו בכלל. יא שאוויש, תראה מה נהיה ממך – – –
464 מילים של מירב בן ארי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.