קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני ראש הממשלה, חברי הכנסת, היום יום שני, אדוני ראש הממשלה, י"ז בחשוון, היום ה-409 למלחמה. 798 חללי צה"ל, 905 אזרחים הרוגים, 76 חללי משטרה ושירות ביטחון כללי, 101 חטופים בשבי מפלצות החמאס. תסתכל על משפחות שיושבות ביציע, אדוני ראש הממשלה, שיהיה לך אומץ להסתכל עליהן.
בני עמי זועקים אלינו ממנהרות עזה, שבויים בידי מפלצות החמאס, והאחריות היא שלך ושל הממשלה שאתה עומד בראשה, רק שלכם. אתם פספסתם הזדמנויות להחזיר אותם חיים, ואתם – כרגע שמענו את הצעקות מהצד הזה, לא להפסיק כדי לא להחזיר אותם.
אוי ואבוי לחברה הישראלית אם כולם יחזרו מתים בארונות. ההיסטוריה תשפוט את כולנו ואת האחראים לכך. אי-אפשר להימלט מידיה של ההיסטוריה. אי-אפשר יהיה.
אדוני ראש הממשלה, אני מגנה את ירי הזיקוקים לעבר ביתך – לא ראוי, מסוכן. אסור לחצות את הקווים. אלה קווים אדומים. שנה חלפה לה, אדוני ראש הממשלה; השבת השחורה, 7 באוקטובר, הטבח הנורא, אונס נשים, רצח זקנים, נשים וטף, האסון הגדול ביותר מאז הקמת מדינת ישראל. ואתה, אדוני ראש הממשלה, אין לך אומץ להגיד שני משפטים, שלוש מילים בכל משפט: אני מקבל אחריות, ועדת חקירה ממלכתית.
"רק ועדת חקירה ממלכתית יכולה לתת לציבור תשובות ברורות על השאלות המרכזיות. כל יום שעובר בלי ועדת חקירה ממלכתית מגדיל את הסיכוי לשיבוש חקירה, לתיאום עדויות, להעלמת ראיות. ולכן אנחנו דורשים בקול ברור וצלול: ועדת חקירה ממלכתית עכשיו". את הדברים האלה אמרת אתה, אדוני ראש הממשלה, על נושאים יותר קלים מהטבח הנורא שנעשה בעמנו ובאחינו, תושבי עוטף עזה. תודה רבה.
244 מילים של מיקי לוי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.