קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, בחרתי לשים חולצות, כל פעם של חטוף או חטופה שעוד לא שבו הביתה. אני יודע, שיהיו על ליבנו, שיהיו לפנינו, שלא נזדקק לשים את החולצות האלה.
היושב-ראש, זה יום העלייה. מדינת ישראל נבנתה בעליות, בעליות ידועות כמו העלייה הראשונה והשנייה, אבל גם בעליות של תלמידי הגאון מווילנה, גם בעלייה של האור החיים הקדוש לארץ ישראל, גם בעלייה של יהודים ממרוקו, שהיו מהמייסדים ומהוותיקים בתל אביב ובתל אביב החדשה. דורות של עלייה. ואנחנו בני עולים – ההורים שלי עלו, חמישה אחים שלי עלו ממרוקו, הורייך עלו ממרוקו. יש איזה פיוט שנקרא "כולם בני עלייה". חבר הכנסת כץ, תכבה את הטלפון ותקשיב לנאום שלי. אתה חבר שלי, תקשיב.
אני יודע. חבר הכנסת כץ, גם אתה בן של עולים לארץ ישראל.
יש פיוט ביהדות שנקרא "כולם בני עלייה". כולנו בני עלייה, כל הארץ הזאת נבנתה על ידי עולים. אבל יום העלייה הזה הוא יום עצוב, כי אנחנו איבדנו מעל 70 עולים בקרבות ובמלחמה. אני אנסה לספר לכם סיפור אחד לסיום, אבל אני רוצה ששמותיהם יירשמו כאן לזיכרון עולם בספר דברי הימים של כנסת ישראל.
לא תמיד העולים, יש להם את הכוח ואת העוצמה לתעד את הסיפור שלהם ושיראו את הסיפור שלהם בכל המדיות ובטלוויזיה ובספרי הלימוד שלנו. לא תמיד יש להם את היכולת, גם בשפה וגם בכלכלה, להביא את הסיפור של בני העולים. ולכן חשוב שאנחנו נרומם את העולים החדשים שנפלו בחרבות ברזל.
אתה היית שר לביטחון לאומי. אם מתחילים ב-18 החללים של משטרת ישראל – הייתי בלוויה של שוטרת מאופקים שנקברה בחצות בנתיבות, לא ברוב עם ולא בהדר; באמצע הלילה רק עם כמה עשרות אנשים: רב-פקד אמין אחונדוב, זיכרונו לברכה, רס"ל אליונה אסטפנקו, רס"מ אלכסיי בודובסקי, רב-סמל בכיר יקיר בלוכמן, סגן-ניצב ודים בליך, רנ"ג דניס בלנקי, סמ"ר מולוגוטה גדיף, רס"ב שמואל סמצ'או גולימה, רב-סמל בכיר יוליה ווקסר דאונוב, ניצב-משנה ג'יאר דוידוב, רס"מ בוריס דנילוב, סמל רוז איידה לובין, רס"מ אליק פוזדניאקוב, מפקח אנריי פושיבאי, רפ"ק מרטין קוזמיצקס, רס"מ ויטלי קרסיק, רס"ר מקסים ריז'קוב, מפקח אלכסיי שמקלוב.
חללי צה"ל שנפלו, בני העלייה, בני העולים: רס"ל נזר איטקין, רס"ר אליהו בנימין אלמקייס, סמל ראשון ראובן מרק מרדכי אסולין,
סמ"ר דוד בוגדנובסקי, רס"ל עומר בלווה, רס"ן משה בר-און, סרן רבקה הנרייטה יוהנה ברוך, רס"ן במיל' רומן ברונשטיין, רס"מ במיל' סרגיי גונטמכר, סמ"ר ולנטין אלי גנסיה, סמ"ר בוריס דונבצקי, סמל יוסף דסה, סמ"ר גרי גדעון הנגהל, רס"ר דן וידנבאום, רן דניס קרוחמלוב וקסלר, רס"מ דניאל קאסאו זגייה, בנימין טשגר טקה, רס"מ במיל' עקיבא יסינקסקי, רס"ם דניס יקימוב, סמל אלכסנדר יקימינסקי, סמל אילן משה כהן, סמ"ר בנימין לב, רס"ר קאלקידן מהרי, רס"מ רפאל אליאס מושיוף, סמל ארמיאס מקוריאו, רב-סרן יעקב נדלין, סמ"ר ישראל אליהו סוויסה, סמ"ר אסצ'אלו (אסי) סמה, רס"ל ויטלי סקיפקביץ', רס"ל אמיר פישר, סמ"ר עלמנאו עמנואל פלקה, רס"ל דניאל פצ'ניוק, רס"ר ולרי צ'פונוב, סמ"ר ברהאנו קאסיה, רס"ל אנדועלם קבדה, סמל מישה מיכאל רוזל, סמ"ר שלמה דמיטרי רשטניקוב, סמ"ר סימון שלומוב, רס"ב אלכסנדר שפיץ.
אני יכול רק להגיד משהו קטן אחרון. ביום ראשון, אלכס קריף מ"הלובי למיליון" אספה מעל 50 משפחות שהקראתי בתל אביב, וגייסה מהממשלה וגייסה מעמותות ומעסקים 70 מלגות לסטודנט שילווה את המשפחות השכולות של העולים, יכתוב את הסיפור שלהם, יעלה אותו במדיות ויספר אותו; גם לתת הזדמנות שווה לעולים, גם לספר את הסיפור שלהם וגם שותפות בין כולם. אז אני רוצה להוקיר אותה, ולהוקיר את חבר הכנסת משה סולומון והשרה לשעבר חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, שהובילו את היום הזה. היית איתם בשדולה למען העולים. זה יום עצוב, אבל זה יום שבו אנחנו מצדיעים לבני העלייה שהקריבו את נפשם למען המדינה. תודה רבה.
578 מילים של מיכאל מרדכי ביטון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.